מכרותיה של הילה עמרני מסודרות בנוגע לשאלה מה ילבשו בחג. עמרני (31), מורה לאנגלית ואם לשלושה מקרית שמואל, הופכת בהדרגה למותג במגזר הדתי בתחום האופנה. היא קוראת לעצמה "דוסיתשיק", ומסבירה שאפשר להיות גם דתייה וגם שיקית, גם צנועה וגם יאפית.

"נשים עוצרות אותי ברחוב, אבל אני לא העניין כאן. הילה עמרני. צילום יקיר ברבי

היא מאתרת חנויות שמוכרות שמלות אופנתיות וצנועות במחירים נוחים, ומדגמנת אותן בפייסבוק, בצירוף טיפים. בסרטונים שהיא יוצרת היא מראה איך יוצרים ארבע תלבושות שונות בהחלפת פריט אחד בכל פעם, ומלמדת שיטות לקשירת כיסוי הראש. ומסתבר שהחיבה שלה לטיפוח פוגשת צורך קיים בשטח, כי היא מוצפת בתגובות ושאלות.

"הייתי עם אמא שלי בקניון בתל אביב", היא מספרת איך הכל התחיל. "בחנות נעליים שמעתי שתי בנות מתלבטות. הבעתי את דעתי, אמרתי למה יתאים כל זוג נעליים, מה יותר ישמש אותן ומה תכל'ס כדאי לקחת.

"הן הקשיבו ויצאו משם עם רכישה. מנהלת החנות התפעלה ואמרה לי, 'תשמעי, יש לך את זה. את מוכרחה לעשות עם זה משהו', וזה היה מסוג המשפטים שגורמים למין הארה. משהו שכנראה תמיד ידעתי, אבל לא ממש ניסחתי את זה לעצמי. עוד באותו יום העליתי לפייסבוק תמונות סלפי וכתבתי 'זאת אני, מקווה שתאהבו'.

"בנות התחילו להגיב, וזה תפס תאוצה. הן אהבו כי אני לא ממליצה לקנות בחנויות יוקרתיות, בדיוק להיפך: אני אומרת שאפשר למצוא יופי של בגדים ברשתות, בבזארים ובשווקים, והרעיון הוא לשלב את הפריטים הזולים וליצור הופעה יפה. אוהבים את זה במגזר שלנו, וגם אני מתלבשת כך.

הילה עמרני. צילום מתוך דף הפייסבוק דוסיתשיק

"אני לא נוהגת להוציא על פריט יותר מ-100 שקל, ויש לי המון בגדים שעלו 20 ו-30 שקל. אני מאמינה שלא צריך להוציא יותר מדי על לבוש, כי האופנה משתנה, ואני אוהבת לשלב. אני יכולה ליצור ארבע הופעות שונות לגמרי עם אותה חולצה, ומקבלת כל הזמן מחמאות על הלבוש. אנשים חושבים שאני מתלבשת בחנויות מעצבים".

"בגבולות המותר"
זה קל עם נתונים כמו שלך.
"כל אחת יכולה להיראות טוב, ולא משנה כמה היא שוקלת, מה הגובה שלה וכמה כסף יש לה בארנק. צריך רק לשים לב ולהשקיע מחשבה. אפשר להתאים לבוש לכל אחת ולכל מבנה גוף. יש נשים שמאוד מתאים להן כשהן מלאות. אגב, לא התעסקתי במשקל גם כששקלתי 85 קילו אחרי הריונות.

"לא חלמתי להפוך למנטורית, ואני צריכה עוד להעצים את עצמי. עדיין יותר נוח לי מאחורי הקלעים מאשר לעמוד בחזית ולהעביר סדנת סטיילינג, למשל. אני מניחה שגם זה יקרה. בינתיים נשים עוצרות אותי ברחוב ובגן השעשועים, אבל אני לא העניין כאן. מעולם לא התייחסתי אל עצמי כאל מודליסטית, אני רק קולב לבגדים ולמסר שאני רוצה להעביר".

איזה מסר?
"שצניעות היא לא דבר מכוער, ולהיות דתייה זה לא בהכרח אומר שאת לא צריכה להשקיע בהופעה החיצונית שלך. זה לא מסר ששומעים אצלנו הרבה בדרך כלל, וברוך השם, זה תופס תאוצה. היום יש יותר בנות שאכפת להן איך הן נראות ואיך הן מתלבשות. אין סתירה בין להיות דתייה לבין לעשות את מה שאני עושה, בגבולות המותר".

איפה עובר הגבול?
"צניעות. למרות שיהיו כאלה שיגידו שאני לא צנועה, כי יש אצלנו הרבה רבדים. קשה לקשור דתיות עם אופנה, מקובל לחשוב שהצניעות מגבילה, והיתה מישהי מסורתית שריגשה אותי כששלחה לי הודעה שבעקבות הפוסטים שלי, החליטה לשים כיסוי ראש, כי היא ראתה שזה לא משהו שמכער את האישה, אלא להיפך, נותן אור ומייחד.

"באשר לגבולות, אף תמונה שלי לא חשופה, אני תמיד שומרת גם על המחשוף וגם על השרוול, ועדיין זה נראה יפה ויש אמירה אופנתית. לא אלבש בגדים בצבעים בוהקים, כי זה מושך תשומת לב. הצטלמתי בסטודיו עם שמלה אדומה כי רציתי לעשות משהו מיוחד, אבל לא אלבש שמלה כזאת ברחוב. אני מכסה את כל הראש, ויש לי 'זנב סוס' שהוא תוספת. זה בגדר המותר, ביטוי אישי שלי, ואני לא יוצאת נגד המסורת והאמונה שלי. אני עושה את מה שנכון לי ומה שאני ובעלי מאמינים בו. לא אעשה דברים שלא יהיו מקובלים על שנינו".

את סופגת ביקורת?
"לא, כי אני עושה את הדברים בנינוחות. אני לא מתריסה, לא נואמת ולא כופה את עצמי על אף אחד. אני נותנת עצות למי שמעוניינת. תראי למשל את מה שלבשתי היום: זה אולי נראה כמו חולצה, אבל זו בעצם שמלה שאינה משמשת אותי, אז לבשתי מעליה חצאית והפכתי אותה לחולצה. לכולנו יש שמלות שאנחנו לא לובשות, לא חבל לזרוק לפח?".

"העצמה נשית"
בפייסבוק שלה התחלפו בהדרגה צילומי הסלפי בצילומים מקצועיים של צלמים, שעימם היא עובדת בשיתופי פעולה. לפני שלושה חודשים יצר איתה קשר בעל אחת מרשתות הבגדים, והציע לה ליחצ"ן את חנותו: "לחברת 'קריזה' יש סניפים בצפון, ובעל החנות, שגר בקרית שמואל, ראה את הפעילות שלי בפייסבוק ושאל אם אוכל לעניין בנות באופנה הצנועה שהוא מתכוון להביא לחנות שלו בעכו.

"נרתמתי למשימה. אני סוג של פרזנטורית שלהם, לא בתשלום מזומן. תמורת הפרסום הוא פירגן לי כמה שמלות שבחרתי, וגם הצלם שהבאתי עבד בשיתוף פעולה. התחברתי לבגדים, לכן היה לי כיף להראות אותם, ואני עושה את הסטיילינג וקשירת המטפחות ומביאה את התכשיטים מהבית.

"שואלים אותי למה אני לא מתחילה למכור בגדים ומתי אפתח חנות, ואני עונה שזאת לא המטרה. יש לי מקצוע, הוראה, שאני מאוד אוהבת, ומשם מגיעה הפרנסה, והפוקוס שלי תמיד יהיה שם. הוראה היא העוגן, וגם אם אהפוך להיות ממש מותג, לא אנטוש אותה. אני לא מחפשת דרכים נוספות להרוויח כסף, הרעיון הוא העצמה נשית ועזרה לבנות, כי אני יודעת איך מרגישות אלה שמרוצות ממה שהן רואות במראה. גם מורות מתייעצות איתי, ועדיין מפתיע אותי שבחדרי המורים מקבלים את זה".

למה?
"כי עד עכשיו כלל לא התייחסו במגזר להופעה החיצונית, אולי זה לא נחשב למשהו חשוב. כל אחד מחליט איפה הוא שם את הדגש, ואני מאוד אוהבת את העיסוק בטיפוח. גדלתי בבית שבו סבתא השקיעה בעצמה מהמעט שהיה, תמיד השתמשה בדברים טבעיים והיתה מאוד יפה, וגם לאמא חשוב איך היא נראית. הן לא נהגו לקנות בחנויות יוקרה, פשוט שילבו ממה שיש. הכי כיף לקנות שמלה יקרה ולקבל מחמאות, אבל החוכמה היא להסתדר עם מה שיש, ולדעת שאת עצמך יצרת את המראה הזה, בעזרת חשיבה ויצירתיות".

חדר השינה בביתה עמוס בבגדים, שגולשים גם מעבר לארון. יש אזור נפרד למטפחות ואזור לאקססוריז, והשרשראות תלויות על קולבים. הצעיפים קשורים על מסגרת גדולה ששרדה ממראה שנשברה. יש לה שזירת ריסים ולק ג'ל, ולעולם לא תתפסו אותה ללא איפור.

"אני מעריצה את אלה שיכולות לצאת מהבית בלי איפור, אצלי זו נקודת תורפה", היא מודה. "זה אולי נשמע שטחי, אבל גם כשאני ללא תכשיטים, זה משפיע על הנפש, והאנרגיות נמוכות. לפעמים כשאני קמה במצב רוח לא ממש טוב ומתלבשת בבגד שמשמח אותי, זה יכול לשנות לי את כל היום. זה בדוק, כמו ששופינג משמח את כולנו. לעולם לא אתפשר על טיפוח ואיפור, אני קונה מוצרי טיפוח טובים כי צריך לשמור על עור הפנים".

"הבעל מפרגן"
הפרזנטורית הכי שיקית באזור גדלה בנתניה והגיעה לקרית שמואל בעקבות נישואיה למאיר מירון, אותו הכירה ברכבת במהלך שירותה כמורה חיילת. "הוא רפלקסולוג, מעסה ואוהב לבשל, מה צריך יותר מזה", היא צוחקת, "והוא מאוד מפרגן. לפעמים אנשים מרימים גבה, אבל אנחנו דתיים לאומיים. כאלה אנחנו, וזה טוב לנו".

הם הורים ליהלי-רבקה (בת שש) עלמא-ציפורה (בת ארבע) ורעי-יצחק (בן שנתיים). יש לה כ-4,000 חברות בעמוד הפייסבוק "הילה דוסיתשיק עמרני" וכמעט 100 חברות בקבוצת ווטסאפ, והיא משתדלת לענות לשאלות של כולן.
"בווטסאפ נשים מעלות צילום של שמלה ושואלות איזה כיסוי ראש יתאים ואיזה נעליים. לפעמים ההתייעצות היא בבוקר, לקראת היציאה לעבודה, ואני עונה תוך כדי ההתארגנות שלי.

"אני משתדלת להקדיש זמן, כי אני יודעת שבנות מחכות לתשובות, ואני אוהבת לעזור. בעשייה שלי אין שום דבר חומרי, אבל היא נותנת לי יותר. זאת שליחות. גם כשנשים מבקשות שאלווה אותן למסע שופינג, אני עושה זאת בכיף, ביום החופשי שלי, וללא תשלום. אני משכנעת אותן לצאת מאזור הנוחות ולהפסיק ללבוש רק שחור, ולא ללבוש 'אוהלים', כי זה לא מחמיא".

תני עוד טיפים.
"לא לשלב ביחד צבעים חזקים כמו צהוב או אדום, ולא להעמיס איפור כבד עם בגדים בצבע עז, כדי לא ליצור מראה צעקני.
"לא לשלב שני הדפסים בולטים. מותר ללבוש שני הדפסים, אבל אחד מהם מוכרח להיות רגוע. ואם לובשים שמלה בצבע רגוע, כדאי לנעול נעליים בצבע 'בועט'.

"כשקונים פריט חדש, חשוב שישתלב עם פריטים אחרים בארון שלנו, ואם אנחנו סורקות את הארון בראש ולא מוצאות שילובים כאלה - עדיף לא לקנות. ובשום מקרה לא ללבוש בגדים צמודים מדי, כדי לא לכפות על אנשים להסתכל על דברים שהם לא צנועים. צריך לכבד את הסביבה".