סנונית ראשונה: פרויקט פינוי-בינוי של שישה בניינים דו קומתיים ברחוב יוספטל בקרית מוצקין, שבו מתגוררים 48 דיירים, יוצא לדרך. על פי התוכנית, יפונו שלושה מהבתים מדייריהם כבר בחודש אוקטובר, ובמקביל תחל בנייתם של שניים מתוך ארבעת המגדלים המתוכננים במקום.

"אנשים ניסו לשפץ, אבל זה לא היה כדאי: בתוך שנה הכל חזר לקדמותו". הבניין המיועד להריסה

זה הפרויקט הראשון של פינוי-בינוי בקריות שיוצא לדרך, לאחר שכל הנושאים השנויים במחלוקת בין היזם, חברת "אלמוג ים סוף", לבין הדיירים הוסדרו. במתחם זהה, של שישה בניינים נוספים ברחוב יוספטל, שגם הוא מיועד לפינוי-בינוי, לא הושגה הסכמה בין הדיירים לבין היזם באשר לפיצוי שיקבל כל אחד מהם.

במתחם שיוצא לדרך הסכימו כל הדיירים לקבל דירות זהות - כ-120 מ"ר עם מרפסת - בבניינים החדשים שייבנו, ללא קשר לגודל הדירה שתפונה. במתחם השני, כך נודע, יש לחלק מהדיירים תוספות בנייה, והם דורשים לקבל דירות גדולות יותר מהשאר.

רחוב יוספטל הוא בין הוותיקים בקרית מוצקין, והבניינים במתחם שיפונה נבנו בשנות ה-50 של המאה הקודמת. מרים שושן מתגוררת בשכונה מאז היווסדה, והיא בין אלה שיפונו במסגרת ההסכם הנוכחי. שושן: "אני גרה בשכונה הזאת יותר מ-60 שנה. כשבאנו לגור פה, לא היה כלום מסביב. חולות, עצים ותנים. וכן, היתה המעברה ממול ומחנה כורדני. היינו הולכים למעברה, שם היו הירקן והמכולת".

אריה אדלשטיין, חבר ועדת המתחם, גר במקום 26 שנה. כאשר הגיע לשכונה זו היתה כבר שכונה ותיקה, שנזקקה נואשות לשיפוץ, לשדרוג או לפינוי, ומאז המצב רק הלך והתדרדר: "מצב הבתים פה נורא. פשוט, מתפוררים. יש תקרה ומעל זה רעפים, אבל הגג דולף, וישנם דיירים ששמו ברזנטים כדי שלא ייכנסו מים לדירה. בחורף זה נורא. פשוט, נורא. אנשים ניסו לשפץ, אבל זה לא היה כדאי: בתוך שנה הכל חזר לקדמותו".

משה מואס מתגורר בשכונה מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת. גם הוא ראה את הבתים מתדרדרים: "אין לנו ממ"דים, ואין מקלטים בקרבת מקום. זה נורא. רעידת אדמה או התקפה של טילים, והכל קורס פה. מתפרק לרסיסים".

באו והלכו
מצב הבתים בשכונה לא נעלם מעיניהם של פרנסי העיר, וכבר בשנת 2008 נכללו הבתים ברחוב בתוכנית של פינוי-בינוי. התוכנית הראשונית דיברה על בניית מגדל אחד על מגרש פנוי בקרבת מקום, ועם השלמת בנייתו, העברת הדיירים לבניין החדש והריסת המבנים הישנים ובניית חדשים במקומם. אבל, התוכנית המקורית לא התקדמה. יזמים הגיעו, בדקו, התעניינו, וחלקם אף חתמו על מזכרים עם ועד הדיירים. במהלך השנים היו מעורבות בפרויקט כמה חברות, בהן סולל בונה, שיכון ובינוי, מנרב ומגדלי הים התיכון, אבל בפועל דבר לא התקדם.

קובי פינטו, חבר ועד המתחם: "היו אינספור בעיות שהיינו צריכים לצלוח: דרישות של רשות שדות התעופה לגבי גובה המגדלים, בעיות עם קק"ל לגבי ניוד הזכויות בפרויקט, מספר היחידות שניתן לבנות במקום המבנים שייהרסו.

 "עבדנו קשה כדי להגיע להסכם הזה". הדיירים. צילום: נחום סגל

"בכל פעם בעיה אחרת התעוררה ותקעה את הפרויקט. ביורוקרטיה אינסופית. חברת החשמל העלתה כל מיני דרישות, ומי לא בעצם? ועל כל בעיה כזאת - חודשים של דיונים ועבודות ומציאת פתרונות, כשהחברות מנסות, כמובן, להשיג כמה שיותר במסגרת הפרויקט".

על פי ההסכם שהושג לבסוף, בשלב הראשון יפונו, כבר בחודש נובמבר הקרוב, שלושה מששת הבניינים במתחם, והדיירים יעברו לגור בשכר דירה על חשבון היזם. עם השלמת הפינוי תחל בנייתם של שני מגדלים, 20 ו-21 קומות מעל לקומת עמודים, ובסך הכל כ-168 יחידות דיור.

בנוסף, ייבנו עוד שתי קומות תת קרקעיות למחסנים ולחנייה. כל דייר יקבל בתמורה לדירה שעזב - ולא משנה מצבה ואם היו תוספות בנייה או לא - דירה חדשה בגודל כ-120 מ"ר, כולל מרפסת, חנייה מקורה ומחסן.

עם בניית שני המגדלים הראשונים, שתסתיים על פי ההערכות בתוך כשלוש שנים, יעברו אליהם הדיירים שפונו ראשונים, ואז יעמדו בפני הדיירים בשלושת הבניינים האחרונים שתי אפשרויות: לעבור לדירות שנבנו בשני המגדלים הראשונים, או לעבור לשכירות ולעבור לאחר מכן לשני המגדלים הנוספים שייבנו במתחם. בסך הכל אמורים להיבנות במקום ששת הבניינים הקטנים שייהרסו, ארבעה מגדלים שבהם כ-300 יחידות דיור.

אריה אדלשטיין: "היום אני מתרגש. עבדנו קשה כדי להגיע להסכם הזה. ישיבות אינסופיות, אכזבות וגם תקווה. לבסוף זה יוצא לדרך. היתה פה המון ביורוקרטיה. המון".

ראש עיריית קרית מוצקין, חיים צורי, סייע להצלחת הפרויקט בכך שוויתר מראש על גביית היטל השבחה על הבניינים החדשים. צורי: "העירייה ויתרה פה על מיליוני שקלים כדי שהפרויקט הזה ייצא לדרך. מדינת ישראל מדברת הרבה על פרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א, אבל בפועל הביורוקרטיה הורגת המון תוכניות כאלה.

"תראה מה קרה כאן: אישרנו עקרונית את הפרויקט לפני עשר שנים, ורק עכשיו הוא יוצא לדרך. זה נורמלי? והכל בגלל ביורוקרטיה, ובחלק מהמקרים - בשל חזירות של היזמים. זה הפרויקט הראשון של פינוי-בינוי בקריות שיוצא לפועל באמת, ואני מקווה שיהיו עוד רבים. לנו זה עלה הרבה כסף, כי לא נגבה מהם היטלי השבחה, וגם יעלה לנו הרבה כשנידרש לספק לכל הדיירים החדשים גנים ומוסדות חינוך וכל מה שהם צריכים. אבל, בסופו של דבר, זהו פרויקט חיובי, ואני שמח שהוא יצא לדרך".ם