כדורסל: שוקי שוורץ

שוקי שוורץ (מרכז) ומכבי ת"א רגע אחרי הזכייה ההיסטורית בגביע אירופה 

רגע השיא: הזכייה עם מכבי ת"א ב־1977 באליפות אירופה

שוורץ, 64, כיום איש עסקים והבעלים של חברת טולמנ'ס, יבואנית רהיטי מותגים וכלי בית. את צעדיו הראשונים בבית ספר לכדורסל של מוצקין.

הישגים הבולטים: שש אליפויות וחמישה גביעים עם מכבי ת"א. שתי זכיות בגביע אירופה בעונת 1977 ו-1981 עם מכבי ת"א. זכייה בגביע הבן-יבשתי בעונת 1981 עם מכבי ת"א. מדליית כסף עם נבחרת ישראל באליפות אירופה בטורינו בעונת 1979. מדלית כסף עם הנבחרת באליפות אסיה.

מתי החלה הפריצה שלך?

"בגיל 10 בילדים של מכבי מוצקין, המאמן הראשון שלי היה דודי גושן איש חינוך וספורט יוצא דופן שלאחר מכן שיחק איתי כדורסל.

"בגיל 14 הצטרפתי לנבחרת הקאדטים של ישראל שם שיחקתי עם מיקי ברקוביץ ומוטי ארואסטי, ומי שאימן אותנו אז היה אריה דוידסקו ולאחר מכן רלף קליין. עד גיל 19 שיחקתי במוצקין בליגה השנייה, ובגיל 19 עברתי להפועל חיפה ובעונת 1975 עברתי למכבי ת"א".

מי הראשון שזיהה את הפוטנציאל שלך? 

"המורה להתעמלות שלי בבי"ס אחדות במוצקין צבי הירש, שהיה הדמות הדומיננטית בספורט בקריה. לאחר מכן היה זה גדי גביש בבית הספר בסמ"ת בחיפה, שם זכיתי במשך שנתיים רצופות עם נבחרת התיכון באליפות בתי הספר, שנפתחה לראשונה. 

"יחד עם מיקי ברקוביץ', ששיחק בנבחרת שבח בת"א נבחרנו לשחקנים המצטיינים של האליפות ויצאנו לייצג את ישראל באליפות העולם בזאגרב ביוגוסלביה". 

איך הגעת למכבי ת"א?

"מי שהביא אותי למכבי היה שמעון מזרחי. כששיחקתי בעונה השנייה שלי בהפועל חיפה תחת רלף קליין נבחרתי לחמישייה העונה בליגה.

"במכבי הביאו שחקנים חדשים כמו בוב גריפין, לו סילבר, ג'ים בוטריט והחליטו לצרף אותי, ובאותה חבילה הצטרף רלף קליין כעוזר מאמן למרות שהיה קודם לכן במשבצת של המאמן. שנה לאחר מכן מונה רלף למאמן, הביאו את אולסי פרי ולקחנו לראשונה בהיסטוריה את גביע אירופה". 

הפנייה של מכבי ת"א יצרה לשוורץ סוג של בעיה. "בדיוק כשלמדתי הנדסת תעשיה וניהול בעתודה האקדמאית בטכניון והייתי אחרי שנת הלימודים השנייה שלי. היתה התלבטות כי המשמעות של ההחלטה חייבה אותי לעזוב את המסלול של העתודה, להתגייס לצבא, לעבור למכבי ולהמשיך את הלימודים רק אחרי הצבא".  

אילו חוויות יוצאות דופן ברמה הלאומית רשומות אצלך?

"לאורך כל הקריירה היתה לי הזכות להיות שותף להישגים הגדולים בהיסטוריה של הספורט הישראלי. בשנת 1972 עם נבחרת הנוער לקחנו מקום רביעי באליפות אירופה, אבל אחד ההישגים הגדולים באליפות היה הניצחון על ברה"מ.

"בעונת 1973 השתתפנו באולימפיאדת האוניברסיאדה במוסקבה, וזו הייתה הפעם הראשונה, שקבוצה ישראלית נכנסה לשם.

"האירוע הכי מרגש היה המפגש עם יהודי ברית המועצות שלא נתנו להם לצאת משם. עוד רגע זכור היה בשנת 1979 אוניברסיאדה במקסיקו, שם נשאתי את דגל ישראל כראש המשלחת, ובכל פעם שאני נזכר ברגע הזה עוברת בי התרגשות".

מה המשחק שהכי חקוק לך בזיכרון?

"מבחינת החשיבות, גמר גביע אירופה בעונת 1977 בבלגרד מול מובילג'ירג'י וארזה. הייתי שותף דומיננטי, והיו למשחק משמעויות הרבה מעבר לכדורסל ולספורט, כי זו פעם ראשונה, שקבוצה ישראלית זכתה בגביע אירופה. מצב הרוח לאומי בארץ היה אז בדאון, והזכייה הוציא מדינה שלמה לרחובות ולכיכר מלכי ישראל".  

איזה משחק תעדיף לשכוח?

"עם מכבי בעונת 1976 במדריד בגביע אירופה מול ריאל מדריד. הובסנו ב-46 נקודות הפרש. רוב השחקנים שלנו יצאו בחמש עבירות ונשארנו עם חמישה בלבד על המגרש".

 כדורסל: גיא גודס

גיא גודס. צילום: יוסי רוט

רגע השיא: הזכייה כעוזר מאמן ביורוליג ב־2014.

גודס, 47, משמש כיום עוזר מאמן במכבי תל אביב ולאחרונה הקים עם שותפים רשת חברתית עסקית לענף הבניה. את צעדיו הראשונים החל בבית ספר לכדורסל של מכבי ביאליק. הזכייה הראשונה שלו בתואר כלשהו היתה ב־1989 כשזכה עם אורט ביאליק באליפות בתי הספר ולאחר מכן באליפות העולם לבית ספר תיכוניים.

כשחקן זכה ב־7 אליפויות ו-3 גביעי מדינה עם מכבי ת"א. כמאמן ראשי הוא זכה עם מכבי ת"א בגביע המדינה. וכעוזר מאמן תחת דיויד בלאט היה גודס שותף לזכייה ביורוליג ב־2014.  הוא שיחק במהלך הקריירה גם בליגות הבכירות בספרד ובאיטליה.

על הפריצה הגדולה שהובילה אותו בסוף למכבי ת"א סיפר השבוע גודס: "זה התחיל בגיל 15 וחצי בבוגרים של הפועל חיפה, שהעלו אותי מקבוצת הנוער. המשחק הראשון היה בבית מול הפועל ת"א ורני כהנה שהיה המאמן העלה אותי לשחק כשהיינו במינוס 15 נקודות הפרש מול הפועל ת"א הגדולה.

"הכניסה שלי למשחק הביאה את המהפך, קלעתי באותו משחק 15 נקודות (5 שלשות), ניצחנו ושם למעשה החלה הפריצה שלי כשחקן".

מי היה המאמן שזיהה את הפוטנציאל שלך?

"בהתחלה זה היה חיים קסטן שאימן אותי בבית ספר לכדורסל בביאליק. לאחר מכן בילדים של הפועל חיפה זה היה מיקי דלויה, בנערים זה היה איתי שביט ובנוער יריב ורשיצקי".

גודס, שאביו איציק היה שחקן במכבי מוצקין, סיפר לנו השבוע סקופ קטן. "כל הבית שלנו סובב סביב כדורסל ולמרות זאת התחלתי באופן הזוי לשחק כדורגל בהפועל חיפה יחד עם טל בנין. שיחקתי כשוער, ובאיזה שהוא שלב הייתי צריך להחליט לאיזה כיוון אני הולך והחלטתי ללכת לכדורסל".

מה גרם לך לבחור בכדורסל?

"מקריות. כשהייתי בקבוצת הכדורגל בהפועל חיפה עשו לנו בדיקות רפואיות. גילו לי שיש לי איוושה בלב ואמרו שאי אפשר לרשום אותי. הלכתי לכדורסל, עשיתי בדיקות והכל היה בסדר אז ויתרתי על הכדורגל ועברתי לכדורסל".

אחד הרגעים המרגשים מבחינתו בתחילת הדרך היה הזכייה עם אורט ביאליק באליפות העולם. "בכיתה י' עברתי ללמוד באורט ביאליק, כדי להצטרף לנבחרת שבנו שם". סיפר גודס. "בשנה השלישית שלי זכינו עם הנבחרת באליפות העולם, וזו הייתה אחת החוויות הכי מדהימות שחוויתי כשחקן".

על המעבר למכבי ת"א סיפר גודס: "כשהייתי בן 19 קיבלתי הצעות ממכבי והפועל ת"א והפועל גליל עליון. גליל דווקא הציעו לי הצעה כספית טובה יותר, אבל החלטנו ללכת על מכבי שהיתה הקבוצה של המדינה".

מה ההישג הכי גדול שלך עם מכבי?

"מבחינה אישית עונת 2014 בזכייה בגביע אירופה במילאנו, שם שימשתי עוזר מאמן של דיויד בלאט".

מה המשחק שתזכור במיוחד?

"בשנה הראשונה שלי במכבי, הגענו לפיינל פור בגביע אירופה, והפסדנו בחצי הגמר לברצלונה. שיחקנו מול סקווליני מפזארו במשחק על מקומות 3-4 קלעתי 24 נקודות כולל שלשת הניצחון ששמה אותנו במקום השלישי באירופה".

מה היה הסל הכי חשוב בקריירה שלך?

"ב־1999 עם הנבחרת באליפות אירופה בצרפת. במשחק מכריע מול סלובניה קלעתי את שלשת הניצחון".

 כדורעף: פרופ' אבי פייגנבאום ז"ל

רגע השיא: אליפות הסטורית ב־1977 עם קרית אתא

מגדולי שחקניה וסמליה של עירוני קרית אתא וקפטן נבחרת ישראל, שנפטר לאחר מחלה קשה בגיל 57. פייגנבאום הוביל את קרית אתא לזכיות באליפות המדינה, דבר ששום קבוצת גברים קרייתית לא עשתה עד אז.

בגיל 30 פרש ממשחק ונסע ללמוד דוקטורט באוניברסיטת מישגן בארצות הברית. בשנת 2010 כמה חודשים לפני מותו הוענק לו עיטור על מפעל חיים בטקס שנערך במשכן הכנסת.

 מעבר להיותו ספורטאי מצטיין נחשב כחוקר מוביל בעל שם עולמי בתחום אסטרטגית עסקית ושימש כראש תחום ניהול אסטרטגי וניהול יזמות בטכניון. 

אבי הולצמן, שאימן אותו, סיפר השבוע: "בעונת 1969 כשאבי ז"ל היה בגיל 16 העברתי אימון במכבי הר הכרמל, והגיעו אלי שלושה נערים מקרית אתא ביניהם היה אבי. איך שראיתי אותו אמרתי שהבחור הזה הוא שחקן שנועד לגדולות.

"בסוף העונה הזו הגעתי לאמן בקרית אתא, שבה שימש משה אלפיה ז"ל כיו"ר. הקבוצה היתה אז בליגה השלישית, ואמרתי לאלפיה, שאנחנו הולכים לעשות פה מהפכה. אבי היה אז בן 16 וחצי ושנה לאחר מכן הוא הפך לשחקן קבוצת הבוגרים.

"באותה שנה עלינו לליגה השנייה, ולאחר מכן עלינו לליגת העל. שיחקנו שלוש שנים בליגת העל, ובעונת 1977 זכינו באליפות ההיסטורית. ההתפתחות שלו היתה מדהימה הוא כל הזמן שאף לשלמות ורצה להתקדם.

בגיל 18 וחצי שלחנו אותו לנבחרת. באותה תקופה שלטה בכדורעף מכבי ת"א שרצתה אותו, אבל אני ואלפיה לא נתנו לזה לקרות כי רצינו שהאימפריה יחד איתו תהיה בקרית אתא. זוכר, שבתקופה האחרונה עם כל המצב שלו, הוא אמר לי שהתקופה הכי מאושרת שלו בחיים שלו היתה התקופה בכדורעף.

מה היו ההישגים הבולטים שלו?

"שתי אליפויות ושני גביעי מדינה. הוא החזיק את הקבוצה והכל היו בנוי סביבו".

 כדורגל: טל בנין

טל בנין. צילום: עוז מועלם

רגע השיא: משחק הבכורה בנבחרת מול ברה"מ. בנין, 47, משמש כיום כמאמן בני סכנין מליגת העל.

נולד בקרית חיים והחל את דרכו במחלקת הנוער של הפועל חיפה. הוא שיחק בקבוצה הבוגרת בין השנים 1987–1989 בליגה השנייה. בעונת 1989/1990 עבר למכבי חיפה ועונה לאחר מכן היה שותף לזכייה בדאבל וזכה בתואר כדורגלן העונה. 

ב־1992 חזר להפועל חיפה לשנה ולאחר מכן עבר לקאן מהליגה הצרפתית, שאותה אימן לואיס פרננדז. לאחר עונה אחת בצרפת, חזר להפועל חיפה ושיחק בה שלוש שנים עד שעבר לברשיה האיטלקית, והיה לכדורגלן הישראלי הראשון ששיחק בליגה האיטלקית.

בעונתו הראשונה ירדה ברשיה לליגת המשנה. בעונתו השלישית והאחרונה ברשיה סיימה במקום השלישי בליגה השנייה ועלתה חזרה ליגה הראשונה.

בעונת 2000/2001 חתם במכבי תל אביב איתה זכה פעמיים בגביע המדינה ובאליפות אחת.

לאחר מכן שיחק בבני יהודה בית"ר ירושלים ומכבי נתניה. בגיל 19 שיחק בנין לראשונה בנבחרת ואף כבש את שער הבכורה שלו בדרך לניצחון 2-3 על ברה"מ. בנין שיחק בנבחרת ישראל במשך 13 שנים, רשם 78 הופעות ואף שימש קפטן הנבחרת ב-1997. 

מתי ידעת שאתה רוצה להיות כדורגלן?

"בגיל 12 בערך הרגשתי שזה מה שאני רוצה. הבית שלי היה בית של כדורגל וכשהמאמנים שאימנו אותי בילדים, פיני גל, אינצי' וגליל גלסברג, דרשו ממני יותר מאחרים והבנתי שהם רואים בי משהו. כמובן היה שם גם דוד שלי, רוני דורה, שהיה מאמן ומגיל צעיר ראה את הפוטנציאל שבי ותמך".   

מי המאמן הראשון שהעלה אותך לבוגרים?

"הייתי בן 15 כשהתחלתי להתאמן עם הבוגרים. יצחק שום היה המאמן, אבל לא היה לי אישור לשחק בבוגרים כי הייתי צעיר מדי. עונה לאחר מכן, כשרוני דורה אימן את הפועל בליגה השנייה, שיחקתי לראשונה לבוגרים אח"כ הזמינו אותי לנבחרת הנערים שהקימו ועלינו לאליפות אירופה". 

מה היו הרגעים שלא תשכח?

"הפעם הראשונה שעליתי לבוגרים בהפועל חיפה ואח"כ המשחק הראשון במכבי חיפה בליגת העל. זה ריגש אותי כי הגעתי מהליגה השנייה והרגשתי שאני מתאים לשחק בקבוצה אלופה.

"זה היה נגד הפועל ירושלים בימק"א ואם אני לא טועה גם כבשתי במשחק. רגעים מרגשים נוספים היו המשחק הראשון באיטליה במדי ברשייה מול אינטר הגדולה וכמובן שמשחק הבכורה בנבחרת מול ברה"מ".

 כדורסל: ציקי ענבר

רגע השיא: מלכות הסלים של הליגה.

ענבר 70, מגדולי הכדורסלנים שצמחו בקריות שיחק בשנות ה-60 וה-70 בהפועל קרית חיים שהיתה אז בליגה הראשונה. כיום מאמן בבית ספר לכדורסל של מתנ"ס קרית ים.

בעונת 1973 זכה בתואר 'מלך הסלים' של הליגה עם ממוצע נדיר של 29.3 למשחק. כיום מדורג עדיין במקום ה-20 בין קלעי כל הזמנים עם 4,709 נקודות. 

מתי לראשונה נחשפת למשחק הכדורסל?

"בגיל 10 בחוג לא מסודר במועדון 'בית יציב' בקרית חיים. אחי דני ז"ל משך אותי להגיע לחוג, ומדי יום היינו מגיעים עם חברים.

"המורה ראובן ארצי היה המניע ותמך בנו ולאחר מכן הגעתי להפועל קרית חיים, שפעלה במגרש הפתוח בבית הפועל. המאמן הראשון שלי בכדורסל היה ברוך הנדלר. אז לא היו ליגות ילדים ונערים כמו היום, והכל היה במסגרת חוגים".

מתי החלה הפריצה שלך?

"כשהייתי בגיל 16 או 17 עם בואו של המאמן אברהם טאובר שהחליט לקחת אותי כפרויקט אחרי שקלט את הכישרון והרצון שלי למשחק. הוא החתים אותי גם בקבע כמד"ס בטכני, לקח אותי תחת חסותו והתאמנתי באופן סדיר יום יום, וככה התקדמתי עד שהגעתי להפועל קרית חיים בוגרים ולנבחרת". 

מה היה ההישג הכי גדול בקריירה שלך?

"עונת 1972-73 שבה זכיתי בתואר מלך הסלים של הליגה עם ממוצע של כמעט 30 נקודות למשחק. ברמה הקבוצתית שיחקתי בשתי אליפויות אירופה עם נבחרת ישראל ובאחת מהן עם המאמן אברהם בן חמו סיימנו במקום השישי באליפות, שנערכה ב־1973 בברצלונה".

מה המשחק שלא תשכח?

"הניצחון בחוץ על בית"ר ירושלים. ניצחנו ב-20 נקודות הפרש ואני קלעתי 41 נקודות, וכמובן הניצחון בשנות ה-70 על מכבי תל אביב שאותה אימן אז יהושע רוזין ושיחקו בה אז תנחום כהן מינץ, טל ברודי ומיקי ברקוביץ. באותו משחק קלעתי 17 נקודות".

כדוריד: דוד עמר

דוד עמר. צילום: אבי מועלם

רגע השיא: זכייה בגביע עם חמישה סדקים ביד.

עמר, 51, משמש כיום מנהל אגף רישוי ותחזוקה באולמות הספורט בעיר ראשל"צ. 

את צעדיו הראשונים החל בבית ספר לכדוריד במוצקין ומשם עבר לבירת הכדוריד, ראשל"צ.

הישגים בולטים: 9 אליפויות ו-9 גביעים עם מכבי ראשל"צ. 2 אליפויות ו-2 גביעי המדינה עם הפועל ראשל"צ. שנים רבות נמנה על נבחרת ישראל.

מי היה המורה או המאמן, שזיהה את הפוטנציאל שלך?

"המאמן הראשון היה דוד שלי, מימון עמר, ולאחר מכן אבי בלטיטר ויגאל גושן שהיה המורה שלי לספורט והוא זה שדחף אותי לעסוק בענף. היתה תקופה ששיחקתי בנערים ובנוער של מוצקין, ובמקביל הייתי גם שוער בנוער של הפועל חיפה כדורגל אצל ליאון גרוס".

מתי החלה הפריצה שלך?

"בגיל 16 שיחקתי בנערים ועליתי לבוגרים. שיחקתי שנה אחת בלאומית במוצקין ואז מכבי ראשון לציון החליטו לקחת אותי בהשאלה לחמש שנים".

זוכר את הסכומים שראשל"צ שילמה עבורך?

"לעונת השאלה ראשל"צ שילמה 5,000 דולר, שזה היום משהו כמו 30 או 40 אלף דולר. מוצקין רצתה מאוד שאשאר וכדי להוריד אותם מהעסקה הם ביקשו את הסכום הזה. הכסף שמוצקין קיבלה עבורי באותם ימים היה כמעט כל התקציב שלה בכל השנה".

איך ראשל"צ הגיעו אליך?

"בגיל 16 הייתי בנבחרת הקדטים שאותה אימן זאב זילברמן. אח"כ הוא מונה למאמן מכבי ראשל"צ וביקש מהם לצרף אותי. דיברו איתי, אבל אז אבא שלי נפטר ולא רציתי להשאיר את אימי לבד, אבל הם הגיעו לאמא שלי ושכנעו אותה לתת לי לעבור.

"מאז שיחקתי שם חמש שנים והצטרפתי לנבחרת ישראל וחזרתי לעונה אחת למוצקין כדי לשחק עבור הכרטיס שלי, כי לא הייתי מוכן להיות מושאל יותר. משם חזרתי למכבי ראשל"צ ופרשתי בגיל 42.

מה היה ההישג הגדול שלך ברמה הלאומית?

"עם הנבחרת שסיימנו במקום החמישי באליפות העולם בצרפת".

איזה משחק לא תשכח?

"כששיחקתי במכבי ראשל"צ בגמר גביע המדינה בדרבי מול הפועל. במחצית הראשונה ספגתי מכה ביד ולמרות שהיו לי חמישה סדקים, המאמן ביקש ממני להמשיך לשחק. בסוף הבקעתי שמונה שערים ולקחנו את הגביע".

משחק נוסף זכור במיוחד מבחינתי בעונת 2009 במשחק הפרישה שלי לפני 8 שנים עם מכבי ראשל"צ מול הפועל ראשל"צ. שיחקתי רק מחצית אחת והלכתי הביתה, כי אני שומר שבת.

"במחצית הראשונה הבקעתי 7 שערים, ובהפסקה הודיתי לכולם ושמחתי שהוכחתי שגם בגיל 42 במשחק אליפות אני יכול לתרום. המשחק הזה היה גם רגע השיא בקריירה מבחינתי".

באופן כללי החמצת הרבה חגיגות אליפות?

"בשלוש האליפויות האחרונות שלי לא הצלחתי לחגוג עם הקבוצה, כי שיחקתי כל הזמן רק מחצית אחת והלכתי הביתה בגלל השבת. בשבילי כשהקב"ה נותן לי מחצית טובה לעזור לחברים לקחת אליפות אז השמחה זה שטויות והחגיגה היא משהו שולי".

כדורסל: מאיר טפירו

מאיר טפירו. צילום: עוז מועלם

רגע השיא: סל הניצחון בדרבי התל אביבי

טפירו, 43, עובד כיום בחברת "אלוני יהב" לגיוס אשראי. לאחר פרישתו אימן את עירוני אשדוד ואת הפועל אילת.

את צעדיו הראשונים החל בבית ספר לכדורסל של אליצור קרית אתא.

הישגים בולטים כשחקן: גביע הליגה בצרפת עם נאנסי. גביע המדינה עם הפועל ירושלים. בעונת 2010 הוכתר כשחקן העשור של ליגת העל. מלך הסלים הישראלי של ליגת העל בעונת 2003. מלך האסיסטים במשך ארבע שנים רצופות.

אליפות העולם עם נבחרת התיכון של אורט ביאליק. בגיל 16 כבר שיחק בבוגרים של קרית אתא ועלה עם הקבוצה מליגה א' לארצית.

מתי החלה הפריצה שלך?

"בגיל 17 במעבר מאליצור קרית אתא לקבוצת הנוער של מכבי מוצקין. לתודעה הארצית נחשפתי לראשונה מהתקופה ששיחקתי באורט ביאליק. מי שהביא אותי לנבחרת אורט היה דני שנקר בהמלצתו של רוני שיפטן ועם אורט הגעתי לכל מיני מקומות שהייתי רק יכול ורוצה לחלום, שבמרכזה עמדה הזכייה באליפות העולם ביוון".

איך הגעת לכדורסל דווקא?

"בגיל 10 בעקבות חבר מהכיתה שהציע לי להצטרף לבית ספר לכדורסל של אליצור קרית אתא ומשם הכל התחיל. שיחקתי שם בילדים, נערים, נוער ובוגרים עד למעבר למוצקין".

מי היו הדמויות באימון, שפתחו לך את החלון?

"רוני שיפטן וחגי רם, שצירפו אותי לנבחרת התיכון של אורט ביאליק ולאחר מכן העבירו אותי למוצקין".

זוכרים שהתחלת לשחק עם כיפה על הראש?

"נכון. גדלתי כילד דתי, ואני זוכר, שבגיל 16 כשהייתי רץ תוך כדי משחק והכיפה היתה נופלת לי הייתי רץ לאחור כדי להרים אותה כי אסור ללכת שלוש אמות בלי כיפה. הייתי שם אותה על הראש ועוד מספיק לעשות לאחר מכן פאול וסל".

התחנה הבאה של טפירו אחרי מכבי מוצקין היתה הפועל ת"א ולאחר שנתיים אצל האדומים חתם במכבי ת"א לשלוש שנים, אבל הושאל לאילת ולאחר מכן למכבי חיפה.

משחק זכור במיוחד בקריירה?

"רבע גמר היורוקאפ עם הפועל ירושלים במלחה. קלעתי 21 נקודות ועלינו לחצי הגמר".

ואיזה משחק תעדיף לשכוח?

"את משחק האליפות בעונת 2007 עם הפועל ירושלים בגמר הפלייאוף מול מכבי תל אביב. יצאתי אז בחמש עבירות, והפסדנו בנקודה באותו משחק מפורסם עם השופט סמי בכר".

מה הסל הכי חשוב שלך בקריירה?

"סל הניצחון הדרמטי במדי הפועל ת"א בדרבי מול מכבי. הייתי אז בן 18.5, והסל הזה הכניס אותי אז לתודעה הארצית".

מה רגע השיא מבחינתך ברמה הלאומית?

"זכייה עם הנבחרת במקום 7 באליפות אירופה בשוודיה".