ליאור שגב (34), קפטן מכבי מוצקין, נאלץ בסוף השבוע להודיע על פרישה ממשחק בגלל פציעה בברך - אחרי קריירה של למעלה מ-16 שנה, במהלכה שיחק ב-13 קבוצות. הפציעה המכריעה אירעה במשחק מול הפועל חיפה.

"הגשמתי את רוב חלומות הילדות שלי". ליאור שגב. צילום: נחום סגל

תחילה נראה שמדובר בקרע ברצועה הצידית שישבית אותו לחודשיים, אולם לאחר בדיקת M.R.I התברר שמדובר בקרע ברצועה הצולבת והצידית, פציעה שתחייב החלמה של תקופה ארוכה. בעקבות האבחנה החליט שגב לפרוש.

עד לפציעה הוא רשם ממוצעים של 8.6 נקודות, 7.3 אסיסטים (המוביל בליגה) ו-4.6 כדורים חוזרים ב-10 משחקים, והיה חתום על ניצחון החוץ של מוצקין 77:79 על המוליכה מכבי רחובות בקליעת שלשה דרמטית.

שגב שיחק בעבר בין היתר בעירוני נהריה (עונה אחת בליגת העל, ופעמיים עלה איתה לליגת העל), מכבי חיפה, הפועל חולון, מכבי אשדוד, ברק נתניה, גליל עליון ואליצור קרית אתא, זכה גם בתארים ופורש עם רזומה נכבד.

בעונת 2011 זכה בגביע עם הפועל חולון, ושנתיים לאחר מכן היה שותף לאליפות ההיסטורית של מכבי חיפה.

בעונת 2015 נבחר לשחקן העונה בליגה הלאומית כששיחק באליצור ברק נתניה, אולם מה שייחרט יותר מכל בזיכרון של חובבי הכדורסל בקריות זו השלשה המטורפת בשניית הסיום, שניצחה במשחק המכריע בסדרת גמר הפלייאוף בעונה שעברה מול אליצור נתניה, והחזירה את מוצקין, לאחר כ-20 שנה, לליגה הלאומית.

שגב, נשוי ואב לשניים, התייחס לפציעה שהובילה לפרישה: "ההחלטה נכפתה עלי. הפציעה במשחק האחרון מול חיפה בברך התבררה כחמורה יותר ממה שחשבנו בתחילה. זו פציעה שהשיקום שלה יכול לקחת יותר משנה, ומאחר שהגוף שלי ספג הרבה במהלך הקריירה, החלטתי שהגיע הזמן לסיים את הפרק הזה במגרשים ולהמשיך הלאה".

באיזו תחושה אתה פורש?
"בגאווה גדולה. אני מרגיש שהשארתי הכל על המגרש, ובכל רגע נתון ניסיתי לעשות את המקסימום למען הקבוצה, כולל לחזור מפציעות ולהיות בכושר הכי טוב. אני מרגיש בר מזל בקריירה שהיתה לי.

"כיום אני במקום אחר. יש לי עסק משלי ומשפחה, וכיום הפרופורציות שלי שונות מאשר בגיל 20, כשנפצעתי בפעם הראשונה. החשוב הוא שהלכתי בדרך שלי".

צילום: נחום סגל

איך מתמודדים שנים עם הפציעות, אין ייאוש?
"במבט לאחור, הפציעות היו הדבר הכי טוב שקרה לי, והן העמידו אותי במבחנים מנטאליים קשים. הן לקחו את הגוף שלי לקצה, ועזרו לי להבין הרבה על הפרופורציות שבחיים. הגישה שהכל שברירי ויכול להיגמר בכל רגע".

רגע השיא במוצקין
איך מסכמים קריירה של 16 שנה עם כל כך הרבה תחנות, ולא מעט רגעי שיא?
"קשה לי מאוד לסכם את זה במלים. הרגעים הגדולים חקוקים אצלי בלב. כל אליפות או גביע, כל ניצחון גדול וגם כל הפסד קשה, הכל מתועד אצלי בפנים. אני מרגיש בר מזל ומבורך ששיחקתי ברמות הכי גבוהות".

מה היה רגע השיא מבחינתך בקריירה?
"הייתי שותף לזכייה באליפות המדינה וגם בגביע, אבל ללא ספק הרגע הגדול מכולם היתה האליפות עם מכבי מוצקין בעונה שעברה. אמנם זו היתה הליגה הארצית, אבל מבחינתי זו היתה סגירת מעגל. היה לי חשוב לחזור לקריות ולקחת תואר איפה שהכל התחיל. הרגע ההוא עם מכבי מוצקין, שהסתיים עם סל הניצחון שקלעתי בנתניה, הופך אותו לרגע השיא שלי".

איזה משחק תנצור מכל המשחקים?
"בנוסף למשחק העלייה בגמר הפלייאוף בנתניה בעונה שעברה, לעולם לא אשכח את משחק הליגה הראשון שלי בליגת העל, במדי הפועל חולון נגד בני השרון. עליתי ברבע השלישי והשתלטתי על המשחק עם אסיסטים, חטיפות והגנת חיי על מאיר טפירו. בסופו של דבר ניצחנו בחוץ ורקדנו עם האוהדים חצי שעה אחרי המשחק.

"מעבר למשחקים, זכיתי להיות שותף לחוויה עם מכבי חיפה כששיחקנו נגד קבוצות ה-NBA ובעיקר נגד גולדן סטייט, ואני לא אשכח שחטפתי כדור לסטף קרי ובדרך לסל חטפתי חסימה מקליי תומפסון".

הזכייה בגביע המדינה
מה היה הרגע שתעדיף לשכוח?
"ההפסד בגמר ליגת התיכונים לליאובק חיפה, כששיחקתי בנבחרת התיכון של אורט ביאליק. ההפסד הזה לא הרפה ממני הרבה שנים, אבל היום אני מבין שהוא היה הדלק או השמן למדורה שלי כל השנים לאחר מכן".

מהו מבחינתך ההישג הגדול בקריירה?

"הזכייה בגביע המדינה עם הפועל חולון".

אתה מרגיש שהצלחת להגשים את החלומות שחלמת כילד?
"בגיל ילדים אימן אותי חיים טיגר, שכיום מאמן במחלקת הנוער של מכבי מוצקין. הוא בטח לא זוכר את זה, אבל בזמנו שברתי את היד, והוא לקח אותי לשיחה אישית ואמר לי: "ליאור, אם תרצה, אתה תגיע גם ל-NBA ואתה יכול לעשות הכל בקריירה, אבל תיזהר, כי כל הסיבסובים והקפיצות האלה יגמרו לך בסוף הברכיים".

תהיה חלק מצוות האימון במוצקין בעונה הנוכחית?
"אעזור בכל מה שצריך ואהיה נוכח בכל המשחקים. ההנהלה במוצקין היא כמו משפחה, ואהיה תמיד זמין לעזור ולייעץ, אבל אני לא הטיפוס של עוזר מאמן וגם לא שם מנטאלית, אז אני מניח שאשאר על תקן מעודד על הספסל".

הכדורסל לא יחסר לך?
"ברור שיחסר, אבל אני לא יודע עדיין עד כמה, כי עוד לא עמדתי במצב הזה".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו