קרית ים
האם שמואל סיסו יחזור?
הבחירות בקרית ים יהיו כנראה הכי חמות בקריות. זו העיר היחידה שלגמרי לא ברור מי יישב בה על כיסא ראש העיר בקדנציה הבאה.

דוד אבן צור (מימין) ושמואל סיסו. צילום: דורון גולן

ראש העיר, דוד אבן צור, יסיים קדנציה ראשונה, בסך הכל מוצלחת. אבן צור היה המתמודד היחיד לראשות, וזכה בכמעט 70 אחוז מהקולות. היתר הצביעו בפתקים ירוקים, סוג של הצבעת מחאה, אולי נגד התרגיל של קודמו בתפקיד, עו"ד שמואל סיסו, שהחליט לעזוב כאשר איש כבר לא יכול היה להגיש מועמדות.

עו"ד אלון סיסו נלחם בבג"ץ על זכותו להתמודד וניסה לחשוף בפני כל את התרגיל, אבל העתירה נדחתה. אבן צור נהנה מקואליציה חזקה, למעט התנועה החברתית מיסודה של הבית היהודי, וש"ס, בראשות בני אברקי, נשארה מחוץ לקואליציה, אבל תמכה בו לכל אורך הדרך.

דוד אבן צור ואלון סיסו. צילום: דורון גולן

רבים העלו ספקות באשר ליכולתו של אבן צור לנהל את העיר המורכבת והכי ענייה בקריות, אולם בסך הכל ניתן לומר שהוא הפגין כישורים פוליטיים, שמר על שקט תעשייתי במשך ארבע שנים, הצליח לייצב את העיר כלכלית וערך רה-אירגון בתוך העירייה, תוך מתן סמכויות ניהול נרחבות למנכ"ל, דבר שלא היה אצל קודמו.

הוא סיים את העימות עם רפאל בנושא אופי הבנייה בצפון העיר, והצליח לקדם מספר פרויקטים לבניית שכונות חדשות באחת הערים הזקנות ביותר בישראל.

השאלה הגדולה המרחפת מעל למערכת הפוליטית בעיר היא אם שמואל סיסו, ששב לארץ מלונדון ומשמש כרגע ראש מועצה ממונה במרכז הארץ, יעשה ניסיון לקאמבק שני, ועד כמה יצליח להחזיר אליו את תושבי העיר, שהלכו שבי אחריו במערכות הבחירות האחרונות. גם אם שמואל סיסו לא יתמודד, יש סיסו אחד שבטוח ירוץ: אלון סיסו.

האיש שמרגיש שרימו אותו לפני ארבע שנים, ממתין בשקט בכל השנים האלה כדי לנקום באלה שעשו לו, לדבריו, את התרגיל הכי מסריח בתולדות הפוליטיקה הקרית ימית. הוא ירוץ נגד אבן צור בכל מקרה, עם או בלי דודו. מתמודד אחר הוא שלומי טל, בעבר האיש מספר שתיים ברשימתו של שמואל סיסו, אבל הוא לא ירוץ נגד שמואל.

טל, המקורב לשר האוצר כחלון, היה בן ברית של אבן צור לפני ארבע שנים, אבל הסתכסך איתו קשות על רקע תיפקוד המתנ"ס, שהוא משמש יו"ר הדירקטוריון שלו. בין השניים כבר קיים קרע עמוק, והתמודדות ביניהם תהיה ללא ספק חמה ויצרית (ידיעה נפרדת על המתנ"ס בעמ' 16).

אבן צור יתמודד לראשונה מול מועמדים אחרים, אחרי שקיבל את הלשכה במתנה, ומבחינת מתנגדיו זו ההזדמנות האחרונה להחליף אותו לפני שהוא מבסס את עצמו בקדנציה שנייה. קשה לנבא מה יהיה בקרית ים: אם שמואל ירוץ, זה יהיה מרוץ משולש בין ראש עיר מכהן, ראש עיר לשעבר ומתמודד שמשוכנע שגנבו לו את ראשות העיר.

גם אם סיסו הדוד לא יתמודד, עדיין המערכת תהיה מעניינת וצמודה, ובהחלט תיתכן אפשרות לסיבוב שני. בכל מקרה, קרית ים, נכון להיום, היא היחידה שהבחירות בה יהיו באמת בחירות ולא סוג של מרוץ להשגת 80 אחוז תמיכה, כמו בקריות הסמוכות.


קרית אתא
הכל תלוי בפרץ
אין ספק שיעקב פרץ הפך בשנים האחרונות לאחד מראשי העיר הכי יציבים באזור ובארץ, שזוכה לאחוזי תמיכה גורפים בציבור.

יעקב פרץ. צילום: דורון גולן

בבחירות האחרונות המתין ג'ילו איש לב עד לרגע האחרון כדי להודיע על התמודדות נגד פרץ, והוא היה היחיד שרץ מולו. התוצאות היו בהתאם: פרץ זכה בכ-88 אחוז, ואיש לב זכה בכ-12 אחוז. איש לב ושותפו, רוז'ה חסיד, לא הצליחו להכניס ולו חבר מועצה אחד למליאה, מה שהפך את קרית אתא לעיר ללא אופוזיציה.

הפרלמנט המקומי הפך לסוג של בדיחה, כאשר פרץ מעביר כל החלטה בלי בעיות וללא התנגדות. בעירייה אומרים שהוויכוחים האמיתיים מתקיימים בתוך ישיבות הקואליציה, לפני ישיבות המליאה, כאשר לישיבות החודשיות באים בעיקר כדי להצביע, לאחר שהנושאים לובנו וסוכמו בישיבות המקדימות. לכולם ברור שפרץ הוא הקובע היחיד, ועל פיו יישק דבר. נקודה.

הקדנציה של פרץ היתה מוצלחת. הוא ביסס את מעמד העיר, פתח עוד מתחם מסחר ענק - קניון איקאה, ובעיקר ניצל עד תום את קשריו המעולים עם שר התחבורה, ישראל כץ, לפיתוח תשתית כבישים נרחבת בתוך קרית אתא ובסביבתה.

כשדרישותיו לא נענות עד הסוף, הוא גם יודע לעכב פרויקטים כדי לקבל עוד ועוד תקציבים לעיר. במקביל הוא מקדם תוכניות בנייה של עשרות אלפי יחידות דיור בשכונות חדשות, שחלקן כבר מאוכלסות, דוחף להקמת בית חולים אזורי והופך את קרית אתא, העיר הכי גדולה באזור גם כיום והכי עשירה, לעוד יותר גדולה ועשירה.

אם רק חלק מתוכניות הבנייה יתממשו בשנים הקרובות, קרית אתא תהיה העיר הראשונה בקריות שתגיע ל-100 אלף תושבים. הוא אפילו החל בבניית בניין עירייה חדש, שיחליף את הבניין המיתולוגי.

בשנים האחרונות צצו ברחוב הפוליטי בעיר שמות של מתמודדים אפשריים, אנשי עסקים כאלה ואחרים. גם בשבוע האחרון עבר מפה לאוזן עוד שם כזה, שאולי ירים את הכפפה ויתמודד מול פרץ. אבל בפועל, לדעת כל הגורמים והפרשנים, אין סיכוי ממשי לאיש לא להחליף את פרץ ואפילו לא לטלטל את הכיסא שלו.

מה שהיה הוא שיהיה, ורק הצעה מאוד אטרקטיבית לתפקיד ממלכתי מאוד קוסם יכולה בסופו של דבר להוציא אותו מלשכת ראש העיר. בינתיים, הוא ימשיך לשלוט בעיר כל עוד ירצה בכך.

קרית מוצקין
האופוזיציה מרימה ראש
צורי התמודד לבד בבחירות 2013, וכצפוי, עם 36 אחוז הצבעה בלבד הוא החליק ללא בעיות לקדנציה הרביעית שלו. הקרב היה על מועצת העיר, שם קיבל שבעה מנדטים, פחות ממה שקיווה.

חיים צורי. צילום: דורון גולן

הקדנציה החלה על מי מנוחות, כאשר חבר המועצה אבי רוטמן, עם שני מנדטים, היה האופוזיציה האקטיבית היחידה, שנמוגה כאשר רוטמן חבר לקואליציה ומונה לסגן ראש העיר.

המשך הקדנציה היה סוער ולא צפוי. בן בריתו ומקורבו של צורי, יוסי פדידה, אחד האנשים החזקים בקריות, פרש מסיעתו של ראש העיר, לקח איתו את המנדט השביעי והקים סיעת יחיד בשם בר – התנועה לביקורת ואיכות השלטון. פדידה הפך לאופוזיציה לוחמנית, הגיש מספר עתירות לבית המשפט נגד צורי והעירייה, בחלקן ניצח ובחלקן לא.

פדידה לא פחד לצאת נגד צורי ולבקר אותו בבוטות במועצה ובתקשורת, במיוחד לאחר שנעשה ניסיון להאשים את רעייתו בכתיבת מכתב איום לדפנה צורי, בעקבותיו נחקרו פדידה ואשתו במשטרה. אפשר לומר שבפתיחת החזית מול פדידה מצא עצמו צורי לראשונה מול יריב עיקש, שלא בחל בדרכים להכותו.

עם הזמן פרש רוטמן מהסגנות וחבר גם הוא לאופוזיציה, אולם הוא אינו מהווה בעיה מהותית לצורי. במקביל קם לצורי מתנגד נוסף, לא פחות עקשן, הדובר לשעבר של העירייה, ציקי אבישר, שהקים את התנועה 'רוח חדשה בקרית מוצקין', ואינו מרפה מצורי, דורש שקיפות, חושף פרשיות ועושה הכל כדי לקעקע את צורי ולהפילו.

בחירות אלו צפויות להיות מעניינות יותר מהקודמות, ומסתמן שהפעם צורי כבר לא יהיה מועמד יחיד. זה מכבר הודיע רוטמן כי בכוונתו להתמודד לראשות העיר מול צורי וגם לנצח, כלשונו.

ניתן להניח שגם התנועה של אבישר תתמודד בבחירות, למרות שהוא טרם הצהיר על כך. כמות המשאבים הגדולה שהקצתה התנועה במשך יותר משנה שבה היא פועלת, אינה מותירה מקום לספק באשר לכוונותיה הפוליטיות, עם אבישר כמתמודד, או מי מטעמו.

כמו כן, פדידה צפוי להתמודד למועצת העיר, ולא ניתן לפסול את האפשרות שיבחר להריץ מתמודד מטעמו לראשות העיר מול צורי.

צורי, אחד מראשי העיר הוותיקים בארץ, עבר כבר את גיל 70, ויש שמועות שבכוונתו לנצח ולהעביר את השלטון למי שימנה למספר שתיים שלו במהלך הקדנציה.

שני שמות פוטנציאליים נזרקו לאוויר: עומר זוהר, היום איש עסקים פרטי ויו"ר חברת המתנ"סים, ומפקד משטרת זבולון בעבר, נצ"מ אילן סרדל, שנאלץ לעזוב את המשטרה ויושב היום בביתו, בנוה גנים.

מדובר בשמועות בלבד, שנשמעו גם בבחירות הקודמות ולא קרמו עור וגידים. מצד שני, צורי מלא מרץ ומאוהב בתפקיד, ולא מן הנמנע שירוץ לעוד קדנציה מלאה.

קרית ביאליק
שמות נזרקים לחלל האוויר
בבחירות הקודמת התמודדו שלושה על ראשות העיר: אלי דוקורסקי, ראש העיר המכהן, צביקה ברקאי ושני אוצ’קובסקי, שהסיר את מועמדותו, נבחר למועצה והצטרף לקואליציה.

אלי דוקורסקי. צילום: דורון גולן

דוקורסקי גרף כ-75 אחוז מהקולות, וברקאי קיבל 25 אחוז בלבד. במועצת העיר דוקורסקי הצליח פחות, עם ארבעה מנדטים בלבד, אבל לא התקשה לייצב קואליציה. סיעתו של ברקאי, עם ראש העיר לשעבר רפי ורטהיים, שימשה אופוזיציה אקטיבית לדוקורסקי.

סיעתו של ירון מזוז היתה רשמית באופוזיציה, אבל לא הורגשה כלל. ברקאי וורטהיים הצליחו לגרור את ראש העיר לבית המשפט, בין השאר בתביעה בעניין חלוקת הוועדות לאופוזיציה.

לפני חודשיים הוריד ברקאי הילוך בפוליטיקה בעקבות מינויו ליו"ר האיגוד הישראלי לשחמט, ונראה שלא יתמודד בבחירות הקרובות. ורטהיים הודיע שיתמודד למועצה.

המפץ הפוליטי הגדול היה בחירתו של חבר המועצה ירון מזוז לכנסת. היחסים עם ראש העיר מורכבים, ובכוונתו להריץ מועמד לראשות העיר מטעם סיעתו, התנועה החברתית. לפני מספר שבועות הודיע יוסי ברבי, ידידו ובן בריתו של מזוז, כי בכוונתו לשוב לזירה הפוליטית וכי הוא שוקל להתמודד על ראשות העיר מטעם הסיעה של מזוז.

שחקן חדש בזירה הפוליטית בעיר הוא יעקב בוחבוט, אחיו של ראש עיריית מעלות. לאחרונה הקים בוחבוט מפלגה בשם אופק חדש לביאליק, שצפויה להיות מפלגה חברתית נוספת. בוחבוט לא פסל את האפשרות שיתמודד על ראשות העיר.

מי שדיבר על קאמבק היה חבר המועצה לשעבר מטעם מפלגת הצעירים, גל הדרי, שהצטרף לאחרונה למפלגת יש עתיד הבוחנת את האפשרות להרצת רשימה למועצת העיר בבחירות הקרובות.

נכון לרגע זה איש לא הצהיר על התמודדות לראשות, ואם דוקורסקי יהיה המועמד היחיד, צפויות בביאליק בחירות משעממות למדי.

קרית חיים
האם מזוז יתמודד נגד יהב?
בבחירות הקודמות התמודד יונה יהב מול חמישה וקיבל כמחצית מהקולות. השאר נחלקו בין המועמדים האחרים. במועצה קיבל יהב ארבעה מנדטים בלבד עקב ריבוי המפלגות, שהתמודדו על 31 מקומות.

יונה יהב. צילום: דורון גולן

קדנציה לא פשוטה עברה על יהב, כאשר המלחמה העיקרית שלו היתה מבחוץ ולא מבית, שכן לא עמדה מולו אופוזיציה לוחמנית במיוחד שהקשתה עליו.

את המלחמות ניהל יהב נגד המפעלים במפרץ ונגד זיהום האוויר, והיו מי שכינו את המאבק שלו באיכות הסביבה "קמפיין בחירות".

אולי זה צפוי להקנות לו עוד כמה נקודות בקרב הציבור בזכות שילוב הידיים עם אירגוני הסביבה, מהם הקפיד להתרחק בעבר.

חברת המועצה עינת קליש-רותם כבר הודיעה כי בכוונתה להתמודד, אך לא נראה שהיא מהווה איום משמעותי על יהב. מלבדה, איש לא הצהיר פומבית על התמודדותו. לדברי ד"ר איתי גלבוע, הוא עדיין לא החליט אם להתמודד לראשות מכיוון שהמהלך דורש כסף רב.

יעקב בורובסקי פרש מהמערכת הפוליטית כבר לאחר הבחירות הקודמות, ולדבריו כרגע לא נראה לו שהוא צפוי להתמודד, אלא אם כן יתקיים תרחיש שבו לא יהיה כל מועמד ראוי.

שחקן חדש במערכת החיפאית שהודיע כי הוא שוקל להתמודד מול יהב הוא לא אחר מאשר ירון מזוז. כבר זמן רב מפזר מזוז את המידע הזה ואומר שבקרוב יקבל החלטה לאחר שיבדוק את השטח. השם הזה מעורר הרמת גבות ואפילו לעג, אבל אסור לשכוח שחשבו אותו דבר על התמודדותו לכנסת, והיום הוא סגן שר.

באשר לנציגות של קרית חיים במועצת העיר בחיפה, גם זו צפויה להצטמצם לאחר שחבר המועצה עודד דוניץ, שכיהן בעבר כסגן ראש העיר, הודיע כי לא יתמודד - מהלך שיפתח פעם נוספת את הקרב על ראשות מפלגת העבודה בעיר.

חברת המועצה סופי נקש מטעם המפלגה של יהב הודיעה כי היא ושאר הפעילים שוקלים בימים אלה את המשך צעדיהם. גם איציק פיטרמן הודיע שהוא וחברי הוועד האחרים בוחנים את האפשרות של הקמת רשימה משותפת, שתתמודד למועצת העיר.