איריס מתוק (43), תושבת קרית ביאליק, גרושה, אמא לבן (25) ואלה (9), מובילה קבוצת נשים שהחלימו מסרטן השד ומנחה סדנה בקלפי סגולה אינדיאנים.איריס מתוק. צילום: ורד בר

מתי מתחילה השבת שלך?
"בימי רביעי, אחרי מפגש עם בנות ה'שלוביאות' - אני מובילה קבוצה המונה כ-20 נשים, ששמה 'שלוביאות לביאות', שהחלימו מסרטן השד. אנחנו נפגשות פעמיים בשבוע למפגשים ששיאם הוא אימוני חתירה בסירות דרקון. מיד אחרי המפגש אני מתחילה בהכנות לשבת".

רגע, סרטן השד - גם את חלית והחלמת?
"חליתי בשנת 2013, והחלמתי. היום אני אחרי. כשהתבשרתי שחליתי, בהתחלה השמיים נפלו, אבל לאט לאט הדברים מתבהרים. התמלאתי כוחות שלא האמנתי שטמונים בי".

מה החזיק אותך עם הפנים קדימה?
"אחת האהבות הגדולות שלי זה בישול. לפני שחליתי הייתי בעלת קייטרינג, שאותו זנחתי כשהתחלתי את הטיפולים. בשנות הטיפולים וההחלמה, חלק מהריפוי שלי הוא בישול, אך בעיקר הריפוי שלי היה בלהיות בשמחה".

ואיך הקלפים קשורים לזה?
"לכל אדם תשע חיות עוצמה, חיות טוטם שמייצגות את סגולות המרפא שהוא נושא במסעו עלי אדמות, והן מגלמות יכולות שונות שלו. את מפת הטוטם עושים פעם אחת בחיים, והיא גורמת לאנשים להתבונן אל תוך עצמם לעומק. באמצעות הקלפים אני מנחה מעגלי נשים, גם בריאות, ודרך הקלפים הן מוצאות את הדרך, את הכוח, את עצמן".

אז ההכנות שלך לשבת כוללות, מן הסתם, בעיקר בישולים?
"את ההכנות אני מחלקת בין רביעי לחמישי, כי יום שישי בבוקר מוקדש לאימון, ואחריו זה כבר תיקונים אחרונים לקראת השבת".

ובערב שבת, מדליקה נרות?
"הדלקת נרות עבורי היא חיבור לבורא, שלווה, הרוגע של השבת. וכשאנחנו יושבים סביב שולחן השבת אני מבינה שקיבלתי מתנה - את עצמי ואת המשפחה שלי. הדברים הללו מתחדדים יותר לאחר שאתה עובר משהו מטלטל בחיים".

ואחרי ארוחת השבת?
"מנוחת הלוחמת, אחרי שבוע שהוא כל כך אינטנסיבי עם הקבוצה ועם הוצאת האנרגיה בכל השבוע. בשבת אני מחזירה את הכל במנוחה הזאת".

שבת בבוקר, מה הכי בשבילך?
"קפה במרפסת, שקט. מקשיבה למחשבות שלי, זמן איכות שלי לעצמי וזמן עם הילדה. יש פער גילאים עצום ביניהם, בן מתפנה לעניינים שלו ואני לבד עם אלה".

יוצא לך לעבוד גם בשבת?
"שבת זה קודש קודשים. אני מאמינה שאין ברכה בכסף שנעשה בשבת, ואני במהלך השבוע גם מתנדבת המון".

זיכרון ילדות מהשבת?
"גם בבית הוריי, ההכנות לשבת היו מתחילות מיום רביעי, ועבורי זה לעזור לאמא במטבח בקילופים של כל הירקות. בעזרה לאמא במטבח מגיל כל כך צעיר רכשתי את האהבה הגדולה שלי לבישול. שולחן השבת היה עמוס בכל טוב, כל שבת ההורים היו מארחים. שבת של זמירות, של שמחה, וההורים שהיו לבושים בכפתן, בגד מסורתי מרוקאי".

מתי את חוזרת לשגרה?
"במוצ"ש אני מסדרת את הלו"ז לקראת השבוע החדש, אבל החזרה לשגרה לגמרי היא רק ביום ראשון".