"אופק אמיץ הלב", כך בחרה בעלת מסעדת "הפסאז'" בשדרות לכנות את המלצר החדש שלה, וכך אכן מופיע שמו על תלוש החשבון המוגש ללקוח בסיום הארוחה שלו.

והאמת? שם מוצדק בעליל על פי האופן שבו קיבל המלצר החביב, שרק החל את עבודתו במקום, את ההערות הבלתי פוסקות על אופן תפקודו הבלתי מספק בעליל.

אז נכון, הוא היה מעט מבולבל ("נתת לי שטר של 200, נכון?"), מעט מפוזר ("הזמנת גם טבעות בצל?") ומעט שכחן ("אה, נכון, הזמנת גם בירה!"), אבל על הכל כיסה חיוך מקסים מתחת לשפם מיותר בעליל, שאופק אמיץ הלב יכול בשקט להסיר ולא יקרה כלום.

"הפסאז'". כאילו נלקחה ממקום אחר לחלוטין | צילום: אשר קשר

אבל ככל שנקפו הדקות, התגלה כי ההערות הבלתי פוסקות של בעלת "הפסאז'" למלצר החדש שלה לא נבעו מהצקה סתמית, או מהתעמרות מיותרת בעובדים, אלא דווקא מחתירה בלתי פוסקת לשלמות. אותה שלמות שלא פסחה גם עליה ועל המקום שהיא מנהלת, אחת המסעדות הכי מושקעות, הכי מוצלחות והכי טובות בעיר.

ליהנות מהדברים הקטנים

בלב עיי החורבות המשתפצות בימים אלה, סמוך לבית הקולנוע הישן וההרוס של העיר, נמצאת מסעדת "הפסאז'", שכאילו נלקחה ממקום אחר לחלוטין, זרה לנוף שמסביבה ובכל זאת יכולה לו.

המסעדה לא נראית, לא מרגישה ואפילו לא מריחה כמו מסעדת בשר והמבורגרים, והיא מזכירה למען האמת יותר בית קפה, עם הצבעים הפסטליים, הנינוחות, העציצים הקטנים על כל שולחן, המלחיות עם הכיתוב Enjoy the little things. אפילו קהל הלקוחות המבוגר יחסית, כמו הזוג האמריקאי שעבר מרעננה לשדרות "לחזק את הדרום", כפי שהסביר לאופק אמיץ הלב, ולא הפסיק להציק לו בבקשות חוזרות ונשנות לחזור עשרות פעמים על מה שהזמינו.

בלב עיי החורבות המשתפצת | צילום: אשר קשר

אבל אני נהניתי, מהדברים הקטנים ומהדברים הגדולים כאחד. התפריט מציע אפשרויות רבות במחירים מעולים: למנות ראשונות למשל יש "שניצל של אמא לביאה" ב־33 שקל, בסלטים יש סלט חזה עוף ב־38 שקל, בכריכים כריך אסאדו ב־45 שקל, ובהמבורגרים את האנטרקוט 250 גרם ב־49 שקל.

בעסקיות אפשר להוסיף 15 שקלים ולקבל צ'יפס ושתייה. אני בחרתי להוסיף עוד עשרה שקלים בנוסף ולקבל חצי ליטר טובורג (האמת שביקשתי ויינשטפן אבל נאמר לי על יד אופק אמיץ הלב שיש בעיה עם החבית של ויינשטפן ושעדיף הטובורג. תודה לך, אופק, על אומץ הלב והכנות).

30 שניות, זוז

הייתי רעב כדבעי ושמחתי בכל בטני כאשר הגריל־מן האלמוני צלצל בפעמון להתריע על כך שהמנה שלי מוכנה. אופק היה עסוק עם השולחן של האמריקאי הנודניק, שהגיע מרעננה לחזק את הדרום ולהחליש את הביטחון של המלצרים.

המלצרית השנייה הייתה עסוקה בלקבל הסברים מבעלת המקום על הקופה הרושמת ואיך לקבל הזמנות טלפוניות.

ספרתי 30 שניות בין הצלצול של הגריל־מן האלמוני, לבין הסיבוב המתבקש מהקופה לבוא ולקחת את המנה שלי שאיבדה כבר מעלות חיוניות מהחום שלה.

אמרו לי פעם שבמסעדה הלקוחות באים קודם, ורק אחר כך כל דבר אחר. כן, אני יודע שמדובר רק ב־30 שניות. אבל אני יודע גם שכאשר אתה רעב ורואה את המנה שלך מוכנה, 30 שניות הן נצח נצחים.

ביקשתי מדיום וקיבלתי מדיום. תודה שוב לך, גריל־מן אלמוני. הבשר היה מצוין. ממש מצוין. אמתי ולא מאיזו סחורה סוג ב' שקיבלתי לא פעם ולא פעמיים. ההמבורגר שכב מעדנות בלחמנייה טרייה וטעימה להפליא, וממש לא חשתי כל צורך, לאור השלמות והחיבור השמימי בין הבשר, הלחמנייה והירקות, להשתמש באי אילו מהרטבים שהונחו על שולחני.

הצ'יפס היו בסדר, אבל בהחלט יכלו לשבת עוד קצת בשמן ולתפוס קצת צבע.

צ'ורוס מס' 1

לא רציתי ללכת. היה לי טעים ונעים והרגשתי בטחון במחיצתו של אופק אמיץ הלב, ששכח כמובן ששאלתי אותו מה יש לקינוח במוסד הקולינרי המצוין הזה.

אחרי דקות של המתנה ניצלתי את ההזדמנות שבעלת המקום הגיעה ושאלתי אותה את השאלה, בלי להזכיר כמובן שאופק אמיץ הלב עוד חייב לי תשובה.

היא המליצה על הצ'ורוס ויעצה לי לא לקחת את הסופלה. קיבלתי את ההמלצה, ולא הזכרתי לעולם יותר לאופק אמיץ הלב את נושא הקינוח.

זה לא רק צ'ורוס, זאת אדריכלות | צילום: אשר קשר

אלו היו הצ'ורוס הטעימים ביותר שאכלתי בחיי, מה שכמובן לא ממש עומד למבחן מבחינה סטטיסטית, כי אלו היו גם הצ'ורוס הראשונים שאכלתי בחיי.

אבל זה היה טעים בלי קשר, ואהבתי שמי שהכין את המנה, אולי סטודנט שרצה ללמוד אדריכלות והגיע למגמת תקשורת בספיר, השתעשע לו בבניית מבנה נאה של המעדן הזה, שהגיע עם שתי פנכות של סירופ שוקולד וסירופ מייפל ותלולית נאה של קצפת צמחית בלית ברירה.

אז בלית ברירה גם נהניתי. מאוד אפילו. עכשיו נותר רק לקוות לימים שקטים שלא ידרשו אומץ לב ממי שמעוניין להתייצב בטריטוריה של "הפסאז'". 

מראה מקום:

"הפסאז' - מסעדת המבורגר", כיכר הנשיא 11, שדרות 

שעות פעילות: א'-ה' 11:45-23:30, מוצ"ש 20:30-23:30

טלפון: 08-6819191

פסקול: "אדם צובר זיכרונות כמו נמלים בחודשי הקיץ"

תג מחיר: המבורגר אנטרקוט 250 גרם - 49 שקל, צ'יפס (שדרוג עסקית) - 15 שקל, חצי טובורג (שדרוג עסקית) - 10 שקל, צ'ורוס - 24 שקל; סך הכל: 98 שקל