צילום: אלכס קולומויסקי

ביום נפילתו של סרן תֹם פרקש עסק חבר של הוריו, גיא רילוב, בנטיעת כרם זיתים. רילוב שמע ברדיו את שמות הנופלים ובהחלטה של רגע הציע לקרוא למטע, שעצי הזית שלו יחיו כאן אלפי שנים, על שמו של תֹם שחייו נגדעו בגיל 23.

חמש שנים נוספות חלפו מהרגע שנבט בו הרעיון ועד שהבשיל והפך לבוסתן תֹם. ענת ודורון פרקש, הוריו של תֹם, הקימו עמותה עם רילוב, ותשתית הבוסתן הונחה. המקום עוסק בחקלאות אורגנית וחותר באמצעותה אל ערכים כמו אחריות אישית, נתינה לקהילה וכיבוד הסביבה. אלפי מבקרים מגיעים לכאן בכל שנה בקצב גובר והולך. בני משפחה וחברים רבים שותפים לפעילות בבוסתן, אבל במרכז ניצבת ענת פרקש, אמו של תֹם, והאנרגיות שלה סוחפות אחריה צוות הולך וגדל של מדריכים ומתנדבים. היא לקחה את המקום הרבה מעבר לרעיון הראשוני, ובזמן תנועה היא מוצאת את הדרך להמשיך את החיים בהנצחת ערכים שהיא מאמינה בהם והאמין בהם גם תֹם.

"לא היה לי צורך להנציח את תֹם באופן ציבורי", היא מסבירה. "תֹם חי בתוכנו, והמסגרות המשפחתיות והחברתיות שלנו גדושות באנשים שאוהבים אותו ובאירועים לזכרו. אחרי האסון שפקד אותנו החלטנו לחיות באופן שימשיך אותו. עם כל הקושי, בחרנו להודות על 23 השנים שבהן תֹם היה איתנו ולא להתמקד בשכול. הבנו שאם נתמקד רק במוות שלו, זה כאילו תֹם מת פעמיים. אבל אז נולד רעיון הבוסתן, והקמנו מקום שממשיך את הנתינה של תֹם לקהילה".

בוסתן תֹם הוא בוסתן אקולוגי המארח קבוצות ויחידים, ובאופן כללי מלמד איך לשמור על הארץ ולהפוך אותה למקום נעים ונקי מרעלים. הדרך היורדת מכביש החוף הישן סמוך לכרם מהר"ל וממשיכה מזרחה מוקפת בטבע מדהים. הבוסתן מחולק לשבע תחנות, וכל אחת מהן מדגימה פתרונות שפותחו כדי לשמור על בריאות הקרקע, המים והאוויר. בין היתר יש כאן גן ירק שמדגים את שיטות הגידול של הירקות האורגניים, תחנה המתמקדת ביצירת דשן אורגני, תחנה המטהרת מים שחורים באמצעות אגנים ירוקים ותחנה המדגימה הדברה ביולוגית. התחנות ממוקמות לאורך שביל, ומלבדן יש ברחבי השטח כוורות דבורים להאבקה, תיבות ירגזים וקיני תנשמת לבנה, המשמשת מדביר ביולוגי של מכרסמים כדי להימנע מריסוס. המוזיקה הייתה אחת מאהבותיו של תֹם ולכן יש כאן גם פינה עם כלי נגינה שעשויים מחומרים ממוחזרים. מתברר שאפילו הספסל שאנחנו יושבים עליו הוא בעצם קסילופון הבנוי מלוחות עץ מחוברים לצינורות ביוב.

בכניסה למקום מותקן מסבירון המספר בשלוש שפות — עברית, אנגלית ורוסית — את סיפורו של תֹם ואת סיפור הבוסתן הממוקם בתוך חוות מקורה. על הקיר הסמוך כתובים עקרונות החקלאות האורגנית ועל שלט הבוסתן כתובות מילות השיר "אנחנו לא צריכים" (את הגשם תן רק בעיתו) שכתב אבי קורן ושר שלמה ארצי. המילים מסכמות את המסר העיקרי של הבוסתן: כשאנו דואגים לטבע ומאפשרים לו לחדש את עצמו, אנו דואגים להמשך קיומנו ובכך ממשיכים את דרכו של תֹם.

סרן תֹם פרקש היה טייס קרב בחיל האוויר ונהרג בהתרסקות מסוק במלחמת לבנון השנייה כשחזר ממשימה בלבנון. הוא אהב אוכל טוב וויסקי משובח והגיטרה הייתה מחוברת אליו ושימשה אותו כשארגן ערבים מוזיקליים ששרו בהם שירים ישראליים לצד שירי שנות ה־60, ביטלס וסיימון וגרפונקל. דירתו התל אביבית הייתה פתוחה תמיד לפני חברים שהזדמנו אל העיר הגדולה והשכן מהדירה הסמוכה, חיים חפר, הפך לחבר קרוב. באזכרה הראשונה ספד חפר, הפלמחניק בן ה־80, לטייס הקרב הצעיר. תֹם הוא הבכור בין שלושת ילדיהם של דורון, טייס באל על, ושל ענת, שעבדה כמנהלת בענף הבנייה ובתחומים נוספים והיום עושה בעיקר למען החברה הישראלית.

היא נולדה בישראל, וכשהייתה בת שבע היגרו הוריה לקנדה. בגיל 15 חזרה לארץ, לקיבוץ שער העמקים, ואומצה על ידי משפחת אלפיה. בני הזוג הכירו לפני 35 שנים, כשענת ריכזה את קן השומר הצעיר בתל אביב והגיעה למסיבה שהתקיימה בדירתו של דורון. לאחר נישואיהם גרו בבסיס חיל האוויר למשך זמן קצר ואז נסעו לטייל ולבקר את הוריה בקנדה והשתקעו בטורונטו. תֹם ואחותו עמית נולדו שם ובשנת 1991, כשהיה תֹם בכיתה ב' ועמית הייתה בת שנה, החליטו ההורים לוותר על החומריות לטובת הערכים וחזרו לישראל.


שנתיים לאחר מכן בנו את ביתם בקיסריה. "תֹם גדל מול הים והייתה לו ילדות טובה עם הרבה טיולים בטבע ועם בית פתוח ומלא אנשים", אומר דורון. "לא דיברנו על כך שיהיה טייס והילדים שלנו לא גדלו בבסיסים. הוא גדל באווירה של בני נוער שרוצים לעשות את הטוב ביותר שהם יכולים בשביל מדינת ישראל. הטיס הייתה בחירה שלו ואנחנו לא התערבנו. הגורל הוא גורל, אבל מה שחשוב זה איך חיית את חייך".

בתם האמצעית, השחקנית והזמרת עמית פרקש, 26, לומדת בסטודיו לאמנויות התיאטרון של