22 דיירים מרחוב שטיינברג 19-21 בקרית אתא הגישו עתירה מנהלתית נגד העירייה ומשרד השיכון, בדרישה לבצע מיידית צו הריסה נגד שני הבניינים המסוכנים בהם הם מתגוררים, תוך מציאת פתרון חלופי עבורם - עקב המצב המסוכן בו הם חיים כבר במשך שנים.

דיירי רחוב שטיינברג. צילום ארכיון: נחום סגל
הפרשה נחשפה לפני שנתיים ב"ידיעות המפרץ", אבל בעיית המבנים הרעועים ברחוב שטיינברג קיימת כבר לפני שנים ארוכות. דיירי הבניין ברחוב שטיינברג 33 שמו לב שהבניין החל לשקוע על צידו. "מגדל פיזה", טענו 16 הדיירים בבניין, שניהלו מאבק ארוך נגד העירייה, משרד הבינוי והשיכון, חברת עמיגור, חברת שיכון ופיתוח והוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

לאחר שנים של מאבקים משפטיים, הצליחו 14 דיירים שהתאחדו ופעלו, באמצעות עו"ד אלי הכהן, לזכות בניצחון חשוב כאשר המחוזי בחיפה הכיר באחריות המדינה לפרויקט, וחייב את כל הגופים לשלם פיצויים לדיירים בסדר גודל של כ-400 אלף שקל לדייר.

אולם מוסדות הממשל שנתבעו וחויבו לשלם, פחדו מתקדים והגישו ערר לבית המשפט העליון, שם, בהליך גישור, הסכימו לשלם לדיירים את מה שבית המשפט המחוזי פסק, אבל מבלי להודות באחריות למצב המבנה.

בהמשך נמצא יזם שהרס את המבנה ובנה חדש במקומו, אבל אז התברר שגם בניינים סמוכים, שנבנו על ידי אותו קבלן, שוקעים ומסוכנים. כעת דורשים פתרון גם דיירים של עוד שני בניינים סמוכים. יצוין, כי בעתירה זו לא שותפים כל הדיירים מכל יתר המבנים המסוכנים ברחוב שטיינברג.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד גלי דנילוב, נטען כי כבר בשנת 2008 הוציא הממונה על המחוז מטעם משרד הפנים צו הריסה נגד שני הבניינים המסוכנים, ברחוב שטיינברג 19 ו-31. בעתירה נטען כי הוויכוח הוא על מי תיפול האחריות לשכן את הדיירים שיפונו, האם זו תהיה העירייה או משרד הפנים, כאשר כל גוף הטיל את האחריות כל השני.

קומת העמודים שקעה. חלק מדיירי הבניין. צילום: נחום סגל

העירייה טענה כי יש להטיל על המדינה את האחריות לפינוי הדיירים, משום הבניינים נבנו במסגרת פרוגרמה ממשלתית והדירות שווקו על ידי שיכון ופיתוח לישראל ו/או עמיגור. "המשיבים לעתירה בוחרים להתנער מאחריותם בכל הקשור למתן דיור חלופי ופיצוי לדיירים ובוחרים להטיל אחריות איש על משנהו", טוענת עו"ד דנילוב בעתירה, ומוסיפה: "כבר חלפו למעלה מעשר שנים מההחלטה בעניין הריסת הבניינים, אך בפועל ההחלטה זכתה להתעלמות מוחלטת מכל המשיבים בעתירה זו, ולא נעשה דבר".

הבלטות זזו
עוד נטען בעתירה כי כל הגורמים מודעים למצבם המסוכן של המבנים ולסכנה בה חיים הדיירים, והעובדה שהם לא עושים דבר מהווה פגם מוסרי. "שקיעת היסודות בבניין, אשר לה היו מודעים המשיבים כבר המון שנים, והתעלמו מכך, הובילה לסכנה ממשית הצפויה חלילה לעותרים ובני ביתם. הריסת הבניין ללא פיצוי הולם ומתן דירות חלופיות נאותות לעותרים תביא את העותרים לכך שיישארו ללא קור גג ויחויבו להמשיך ולשלם את ההלוואות שלקחו לשם רכישת דירותיהם". העותרים דורשים אותם תנאים כמו דיירי שטיינברג 33, שנהרס ודייריו פוצו.

בכתבה לפני שנתיים תואר מצבם הרעוע של הבניינים: בין החלקים השונים של הבניינים, שאמורים להיות צמודים, כבר נוצרו פערים. הבניין שקע כל כך, שאדם גבוה יתקשה להיכנס לקומת העמודים, וכדי להגיע לכניסה, נאלץ להתכופף. כל הבלטות זזו מהמקום, בקיר הבניין יש חורים, המדרגות עקומות וכל הבניין נוטה.

בשל התזוזות הרבות, בחורף מצטברים המים לחלק אחד של הגג, ומשם הדרך לרטיבות נוראית בדירות שמתחת. המדרגות עקומות, הסדקים בקיר עמוקים, וכל הזמן יש תחושה שאתה נופל. מצב הדירות קשה, בלטות נשברו, הקרמיקה נשרה, ארונות המטבח נשברים מרוב תזוזות וגם החלונות. חלק גדול מהדיירים הם עולים חדשים, ואחרים קשישים, חלקם בודדים

הדיירים לא הסתירו אז את מצבם העגום ואת הסכנה בה הם חיים. טופז אטרי: "אני גרה פה מ-1976. לדעתי הבניין התחיל לזוז מאז רעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1984. מאז הכל מתפורר. הבניין זז ונפערים חורים".

בת שבע גז: "אני גרה פה 11 שנים. יכולתי לקנות במקום אחר, אבל קניתי פה כי לא ידעתי איך הבניינים האלה באמת. קנינו בלי לראות ממש, בהתאם לכסף שהיה לנו".
לודמילה גרגוזוב: "אני כל לילה מפחדת שלמחרת בבוקר לא אקום כי הבניין ייפול עלי, על הראש. הכל מתפורר פה. הכל נופל".

לסיכום העתירה נטען: "נכון להיום, העותרים חיים בסכנה יומיומית, בתנאים שאינם ראויים למגורים, וכל יום שחולף מגביר את הסכנה בה הם נמצאים. העותרים זכאים לדיור חלופי, לאור העובדה כי כל המשיבים בעתירה זו הובילו אותם לכך שנותרו חסרי קורת גג לאור הצורך בהריסת בתיהם. לעותרים נגרמה עוגמת נפש רבה בגין העובדה שדירותיהם נמצאו בלתי ראויות למגורים, בגין מגורים בבית שאינו מתאים לצרכי מגורים והינו מסוכן... אשר על כן, ולאור כל המוצהר לעיל, המשיבות מחויבות ביחד ולחוד ליתן פתרון הולם למצבם של הדיירים".

העותרים מבקשים להרוס את המבנים המסוכנים, לספק דיור חלופי לעותרים כשאלו שומרים על זכותם לתבוע סעד כספי של פיצוי, מאחר שאי אפשר לתבוע פיצוי כספי במסגרת עתירה מנהלתית, וכן לחייב את המשיבים בהוצאת משפט. העתירה הוגשה נגד חמישה גופים: משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים, עיריית קרית אתא, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קרית אתא וחברת שיכון ופיתוח ישראל

מעיריית קרית אתא נמסר: "העתירה התקבלה לפני ימים ספורים. הטענות נבדקות, והתשובות יימסרו לבית המשפט".