צילום: ויז'ואל/פוטוס בית משפט השלום בחיפה הורה לעיריית קרית מוצקין לשלם פיצויים בסך 33,350 שקל לתושבת הקריה, שמעדה על כיפת בטון שהוצבה על מדרכה בעיר. כמו כן הורה בית המשפט לעירייה לשלם לה הוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 7,737 שקל.

בא כוחה של העירייה טען בבית המשפט, כי עדותה של התובעת לגבי נסיבות המקרה היא עדות יחידה, ולכן אין לקבלה. ואולם, השופט יואב פרידמן כינה עמדה זו "תמוהה", וקבע כי התרשם שהתובעת היא אדם מהימן. השופט פרידמן הוסיף בעניין זה, כי אינו מוצא לנכון לזקוף לחובתה של התובעת את העובדה שלא לקחה את פרטיהם האישיים של עדים נוספים שניגשו אליה לאחר שנפלה, כשהיא סובלת מכאבים ומהלם הנפילה.

התובעת, בת 71, יצאה ב-11 בספטמבר 2007, בסביבות השעה 19:00, מחנות תיקים ברחוב פז במוצקין. היא נפלה על כיפת בטון מצופה בגרנוליט, שהוצבה במטרה למנוע חנייה של כלי רכב על המדרכה, בקרבת המרכז המסחרי בו שוכנת החנות. כתוצאה מהנפילה סבלה התובעת משבר בשורש כף ידה, ופונתה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים רמב"ם.

השופט קבע, כי היה מטיל אחריות על העירייה גם אילו נפלה התובעת באור יום מלא. "אין זה מטבעו של הזיכרון האנושי שייחרטו בו, כדפוס על הנייר, מכשולים מעין אלה, ולו בסמיכות לבית המגורים (התובעת מתגוררת בסמוך – א"ג)", נכתב בפסק הדין. "על פי רוב, אנשים מצליחים להימנע מהיתקלות במכשולים שכאלה, פשוט כי הם שמים לב אליהם בדרכם, ולאו דווקא משום שהם זוכרים אותם מבעוד מועד, בסמיכות לבית מגוריהם".

עוד כתב השופט פרידמן בפסק הדין, כי בנסיבות המקרה קיימת אחריות של העירייה למפגע, וכי העירייה חבה פיצוי כספי לתובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה. הוא ציין, כי התובעת פירטה בפני בית המשפט את שעת התאונה, את מיקומה המדויק בצירוף תמונות, וכן את טענת החשיכה במקום, בעוד שהעירייה לא הציבה כל נתון בעניין רלוונטי זה.

בית המשפט קיבל את טענת התובעת, כי המקום לא היה מואר כהלכה בעת התאונה.
בתביעה, שהוגשה על ידי עו"ד רונן צקרמן, נטען כי הצבת כיפות הבטון במרכז המדרכה הינה מכשול. השופט פרידמן קיבל עמדה זו וקבע כי אם כבר הוצבו כיפות הבטון כפי שהוצבו, יש לדאוג לתאורה פועלת לעת ערב.