צילום: אפי שריר בוקר טוב לשר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, וברכות על הנחישות שגילית ביום רביעי בבוקר, 12 שעות לאחר האסון בבתי זיקוק שבו נהרגו שלושה עובדים. ברכות גם לעוזרים האישיים וליועצי התקשורת שלך שהצליחו לנצל את הוואקום הרגעי בפרשת בר לב ונשותיו, ולשרבב למהדורות החדשות את הכותרת האמיצה: "שר התמ"ת על האסון: המפרץ כמו פצצה גרעינית".

יישר כח לקופירייטר של משרדך על המקוריות. הנה, בעוד שתי הקוריאות מתעמתות ביניהן, וברקע הפצצה הגרעינית של פנון יאנג מכניסה את העולם ללחץ, והשר מישראל מעביר את הסוגיה הגרעינית משם לפה: "המפרץ כמו פצצה גרעינית", הכריז השר שלנו.




מאיזה שלב רואים שהאזור מסוכן? בתי הזיקוק



כל הכבוד, כבוד השר גם על ההצהרה האמיצה: "אם אראה שהאיזור ממשיך להיות מסוכן, אביא לסגירתו". איזה חזון, איזו נחישות, איזה אומץ. אפילו בוויכוח בתוך מפלגת העבודה על מנהיגותו של ברק, אתה שומר על פאסון, על תקינות פוליטית, על איפוק, וכאן, כבוד השר, אתה נחוש ונחרץ. "אביא לסגירת האזור". כלומר תסמכו אלי, אני פואד שומר עליכם.

עכשיו בוא נתבונן בדברייך. מה הכוונה אם אראה שהאזור ממשיך להיות מסוכן? מה צריך לקרות כדי שתגיע למסקנה הזאת. עוד דליפת גז עם שלושה הרוגים, אולי שישה, אולי 60, אולי 600? מאיזה שלב רואים שהאזור מסוכן?

ומה הכוונה אסגור את האזור. תסגור את המפעלים? תשבית את המכונות? תסתום את הלבניות של בתי זיקוק? תגדר את המפעלים הפטרוכימיים בקונצרטינות, כדי שאלפי הפועלים המובטלים לא יפלשו אליהם?

אם תתבונן בכותרות, אחרי שהתברר שנסראללה זרק פצצה על בתי זיקוק במלחמת לבנון, תגלה שגם אז הבטיחו הקולגות שלך בממשלה לסגור מפעלים. ומה קרה? כלום.

ומילה קטנה לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. איך נתת לפואד מהעבודה להקדים אותך? איך היועצים שלך נרדמו בשמירה? האם הג'וב באו"ם גרם לך לרגע של ריפיון? עכשיו אחרי הפצצה הגרעינית של פואד, מה עוד תוכל לחדש? למשל כותרת כמו "המפרץ על סף מלחמת עולם!". מי יאמין לכותרת כזו אחרי הגרעין של פואד?

ומילת סיום לנו, תושבי הקריות. אל תחגגו על הצהרת השר. אף פוליטיקאי לא יפנה את המפעלים מהמפרץ. מחר בבוקר תצוץ לה ג' או כ' או ל', שתצטרף לא' ומ' וש' ותטען שניצב בר לב אנס אותה לפני עשר שנים באיזה צימר בגליל. ואז, מי בכלל יזכור את הפצצה של פואד.