צילום: דורון גולן ראש עיריית קרית אתא, יעקב פרץ, מתכוון לפנות ליו"ר המרכז לשלטון המקומי בדרישה, לפיה שחקן שמסרב להופיע באריאל, לא יאפשרו לו להופיע גם בשאר הערים בישראל.

"יש לנו בהחלט כוונה למנוע מאותם מחרימים להופיע גם בקרית אתא, כל עוד הם מחרימים את אריאל. במידה שיש לתיאטרון שלנו הסכם עם שחקן שמחרים את אריאל, אנחנו נכבד את ההסכם איתו, אבל בעתיד נדאג לבחור הצגות בהן לא יופיעו אצלנו שחקנים שמחרימים אזרחים לגיטימיים במדינת ישראל ומונעים מהם תרבות.

"אני מאוד מקווה שבעלי התיאטראות לא יזמינו את השחקנים האלה. העמדה שלי בעניין היא פשוטה: מי שמנסה להחרים מישהו, צריך להחרים אותו".

אמנות ותרבות משקפות גם עמדות ותפישת עולם.
"אז אם יש עמדה שמחרימים חלק מתושבי ואזרחי ישראל, אז שיחרימו את מי שרוצה להחרים. הביטוי הזה להחרים הוא ביטוי מסוכן בפני עצמו. מה זה להחרים חלק מהאוכלוסייה במדינת ישראל? לא יכול להיות שתבוא קבוצה של אנשים, יהיו הוגי דעות ככל שיהיו, ויקחו את תרבותם ומנהגם וינסו להשליך אותה על אוכלוסייה שלמה בארץ ישראל".

ואם להופיע באריאל, עיר מחוץ לתחומי הקו הירוק, לא מתיישב עם השקפת העולם של השחקנים?
"עם כל הכבוד להם, הם אמנים והם שחקנים, והם יבואו וישחקו ויעשו ואת מה שהם נדרשים לעשות כאנשי מקצוע. לאחר מכן שיביעו את דעתם כמה שהם רוצים.

"אין לקשור את התרבות, את המשחק, את הספרות, לוויכוח פוליטי או לדעה כזו או אחרת שיש לכל אחד. להרבה אנשים יש הרבה דעות, וכל אחד חלוק בדעה כזו או אחרת עם מישהו. אבל אסור לאמנים להגיד 'אני לא אתן לך את ההצגה שלי, אני לא אתן לך את השירה שלי, אני לא אתן לך את הספר שלי'".

החרם הוא על היישוב, לא על התושבים.
"התושבים חיים באריאל, אריאל היא חלק ממדינת ישראל. ישראל בנתה את אריאל, לא מישהו אחר. הזכות שלי בתל אביב היא על יסוד אריאל, הזכות שלי היא לחיות בכל חלקי ארץ ישראל וגם באריאל. לכן אנחנו לא יכולים פתאום לקחת ויכוח כזה מהותי ומשמעותי ולהפוך אותו לזול, ולקחת את התושבים באריאל כבני ערובה ולא לאפשר להם ליהנות מהתרבות הישראלית".

פרץ מקבל תמיכה מהקולגה בקרית ים, שמואל סיסו: "אני רוצה רק להזכיר שבזמנו הייתי מהראשונים שקראו להחרים אמנים משתמטים מצה"ל, ובעקבותיי באו עוד רשויות וגופים נוספים שהבינו את חשיבות הנושא ואף הצטרפו ליוזמה. נראה לי שגם פה צריכים להבין אמנים המחליטים להחרים חלק מהציבור, שזה עשוי לחזור אליהם כבומרנג.

"כמו שאי אפשר לנצל פעילות תרבותית כדי להשתמט מהצבא, אי אפשר לנצל אותה למטרות פוליטיות ולהחרים ציבוריים שלמים. ובדיוק כפי שניתן להמשיך בפעילות תרבותית ולשלב אותה בשירות צבאי, כך ניתן לעשות גם בנושא זה. ומי שינסה להחרים, שייקח בחשבון שיש לזה מחיר ושהוא עלול למצוא את עצמו מוחרם בחזרה".