צילום: דורון גולן כולנו שרים "סורה חושך" בכל חג חנוכה. אבל יד על הלב: נכון שיש כמה אתרים בעיר שלכם - שאליהם לא תעזו להגיע אחרי שהשמש שוקעת? כתבי mynet מציגים: המקומות שבהם החושך דווקא שולט.

הדרך לבית החולים לחולי נפש בעכו
יש מי שעשויים לתת פורקן לרצונותיהם האפלים ביותר דווקא רצועת החוף הצפונית בעכו האפלה והמרוחקת מאזור מיושב. הקטע המדובר הוא מרחוב חטיבת גולני, שם הופסקה בניית הטיילת המוארת דרך שביל עפר מוזנח ללא תאורה ועד לבית החולים לחולי נפש "מזרע" (וגם הלאה, לכיוון נהריה).

מי שהולך שם בלילה עשוי היתקל בטיפוסים תימהוניים, או פרחחים ושאר פורעי חוק למיניהם שמעדיפים להסתובב שם ולעשות ככל העולה על רוחם. מפעם לפעם נרשמים באזור מספר אירועים פלילים.

החושך הכבד השורר במקום מועדף גם על זוגות נאהבים שלא ממש רוצים להנציח את יחסיהם ברבים ופורשים להתבודד כשהם צפונים ברכבם.

יער ברנדס בקרית אתא
יער ברנדס משתרע על פני שטח גדול יחסית של כמה מאות מטרים המחברים בין קרית ביאליק לקרית אתא ומרבית שטחו מסופח לשטחה הטריטוריאלי של קריית אתא.

בנסיבות אחרות, יכול היה היער הזה לשמש ריאה ירוקה הכרחית וכמעט מתבקשת עבור תושבי הקריות בכל שעות היום. אבל בהיעדר שימושים אחרים, הפך המקום למוקד משיכה לטיפוסים מפוקפקים, בעיקר למעוז חסרי הבית המוצהר של הקריות.

נראה נעים, אבל רק באור. יער ברנדס (צילום: דורון גולן)

לפני כעשר שנים התמקמו בו כמה כאלה שהפכו את היער לבית הקבע שלהם. הם הביאו מזרונים, ספות ישיבה ישנות ומרופטות וניהלו שם את חייהם מבוקר עד ערב, בחום המעיק ובתנאי חורף קשים. שהותם שם הפכה את המקום לאזור שלפחות עבור תושבי הקריות היה מצוי מחוץ לתחום.

פעם בשנה, וכל עוד מדובר בשעות בוקר ואור, מנצלת אותו העירייה לטובת חגיגות המימונה, אבל מרגע שיורד החושך ובשל היעדר תאורה במקום, הביקור בו אינו סימפטי וזו בלשון המעטה. גם היום, שנים אחרי, איש לא השכיל להפוך אותו למועיל יותר לטובת רווחת התושבים.

בית העלמין צור שלום בקרית ביאליק
בית העלמין בצור שלום השוכן בסמיכות לאזור המגורים צור שלום הוא ללא ספק אחד המקומות הכי לא נעימים בקריה. ולא רק מן הטעם הפשוט שהוא משמש כבית קברות, אלא גם בגלל שבשעות הלילה אין בו תאורה מספקת והוא חשוך כמעט לחלוטין.

אז נכון שבשעות הלילה אין לאדם סביר עניין להגיע לבית עלמין, אולם בעבר, כשבית העלמין עוד היה פתוח לקבורה, משפחות הנפטרים נאלצו לקיים הלוויה
בחשכה מוחלטת או לארגן תאורה מאולתרת. לפני מספר שנים המועצה הדתית בעיר חיפשה שומר שיוצב למניעת גניבת מתכות.

הללו התקשו למצוא מישהו שיסכים למלא את התפקיד משום שכל מי שהגיע לראיון ושמע במה מדובר חטף "רגליים קרות" והלך. בשלב מסוים כמעט והוכפל השכר המוצע, אולם עד היום אף אחד לא אזר אומץ.

חוף הים הצפוני של נהריה
קטע קצר מחוף ימה של נהריה, בכיוון צפון הוא אזור שבהחלט לא נעים לעבור בו בחושך. רוב הטיילת מוארת, וכך גם רחובות העיר, אבל הקטע הזה, בו ניצבה פעם עמדה של האו"ם, נשאר שומם ולא מואר.

רחבת הכורכר הגדולה הפכה עם השנים למקום מסתור עבור זוגות שידם אינה משגת לשלם עבור חדר במלון. בלילות חונות ברחבה מכוניות אחדות אבל הולכי הרגל מדירים את רגליהם מהאזור הזה שגם כך אין הרבה מה לחפש בו.

דרך עכו בקריות
מי שנקלע בטעות להליכה רגלית מצומת מוצרט (או אולי בשמה החדש סמיר אמיס) לכיוון צפון, בוודאי יעדיף מהר מאוד לחצות את הכביש וללכת באחד הרחובות המקבילים.

בשעות היום המקום אמנם הומה אדם וניתן למצוא בו מרפאות פרטיות ועסקים נוספים שהסבו דירות קטנות וזולות לבתי עסק. אבל בשעות הלילה הופך קטע הדרך שבין הבית ברחוב דרך עכו 5 ועד לבית מספר 29 לחשוך ואפל.

במקום ישנו שטח עפר בין הבתים למדרכה והוא מוכר כאזור שבו מסתובבים נרקומנים, מקום אליו מגיעים גברים המחפשים מקום בילוי לזמן קצר אצל נערות ליווי או עיסויים שניתן לקבל רק במקומות שכאלה.

נראה שרק ביצוע פרויקט משמעותי של שיפוץ ושיקום האזור, תוך הכנסת אוכלוסיה טובה יותר, למגורים או לעסקים, יפתרו את הבעיה במקום. הבעיה שמיקום הבניינים, על הכביש הראשי, מקטין את הסיכוי לביצוע ולהצלחת פרויקט שכזה.