בעלי בתים צמודי קרקע בקרית ביאליק גילו לתדהמתם כי יש להם חוב ישן בעירייה בגין היטל סלילה שלא ידעו עליו מעולם והם חייבים לעירייה עשרות אלפי שקלים. לטענתם, נמסר להם שמדובר על היטל עבור סלילת כבישים ומדרכות ברחוב שנגבה כדין על פי חוק עזר עירוני.

צילום: נחום סגל

אלא שלדברי התושבים לא בוצעו עבודות ברחוב בו הם מתגוררים במשך כל תקופת חייהם במקום. מה שמכעיס אותם אף יותר, שמעולם לא נאמר להם על קיומו של חוב מסוג זה.

המידע נמסר רק במצב בו אין להם ברירה אלא לשלם, כדי לקבל את האישור. ואם לא די בכך נמסר להם כי מדובר בהיטל המוטל על בעלי דירות צמודות קרקע בלבד. כעת הם יוצאים למאבק נגד העוות שנעשה להם. "זה אי צדק חברתי. לא יכול להיות שיישאו בנטל הזה של עשרות אלפי שקלים, רק מעט מתושבי העיר", אמרו השבוע.

בשבועות האחרונים התוודעו התושבים, המתגוררים ברחובות שונים, אחד אל השני בנסיבות שלא ציפו להן. כולם מתגוררים בדירות צמודות קרקע שפנו בחודשים האחרונים לעיריית קרית ביאליק על מנת לקבל טופס העדר חובות. מי עבור קבלת משכנתה ומי בעקבות מכירת הנכס ורישומו בטאבו.

כמו כן, כולם בזה אחר זה, הופתעו לטענתם לגלות כי הם חייבים לעירייה עשרות אלפי שקלים עבור היטלי סלילה או תיעול. "אני אדם רגיל שרוצה לעזור לבנו לרכוש בית. אני לא מחזיק אצלי מיליונים ומטבע הדברים, הדרך שלי לעזור לו היא לקחת משכנתה על הבית שלי", סיפר משה הרמן המתגורר ברחוב ויצמן.

"לצורך לקיחת המשכנתה ביקשו מאיתנו טופס העדר חובות העירייה. הלכתי לעירייה בלי שום חשש מאחר שאנחנו משלמים את כל תשלומי הארנונה בזמן. הם אמרו לי שהם צריכים לבדוק את זה. אחרי שבוע קיבלתי הודעה שאני חייב לעיריית קרית ביאליק סכום של 51,482 שקל.

"הוסבר לי כי מדובר בהיטלי סלילה על עבודות שבוצעו ברחוב בו אני גר כפי הנראה בשנת 1947, לפני שנולדתי, ובשנת 1964 כשהייתי ילד ולא גרתי בנכס. הם ביקשו שאני אשלם או שלא יאפשרו לי לעשות רישום של המשכנתה".

"איפה השקיפות"
לאחר שהציג בפניהם לדבריו, פסיקה לפיה אין למנוע ממנו לקבל משכנתא בנסיבות אלו קיבל את האישור, אולם בכך לא תם העניין. "החוב עדיין רובץ עלי ואצטרך לשלם להם אותו במקרה שאמכור את הנכס", אמר הרמן.

"בנוסף, הובהר לי כי היטלים אלה מוטלים רק על בתים צמודי קרקע הגובלים ברחוב. העירייה בחרה את הדרך הקלה לחייב רק בעלי קרקע צמודה כי היא הניחה שיהיה קל לגבות מהם יותר מאשר תושבים אחרים. בפקודת העיריות כתוב כי העירייה מחויבת בבואה לגבות היטלים מתושביה בשקיפות יושר ותום לב. אבל כי אין כאן שקיפות.

משפחות רבות לא יודעות בכלל על קיומו של חוב כלפיהם. אין כאן יושר בהטלתו על מספר מסוים בלבד של תושבים, ללא כל ספק אין כאן תום לב".

רעייתו, דפנה הרמן, מספרת כי הובהר להם שמדובר במהלך חוקי: "אנחנו נקלענו לכל המצב בהפתעה גמורה. רכשנו את הדירה ב-2004. ברחוב שלנו לא סללו כבישים מאז שאנחנו גרים פה, רק התקינו פנסי לדים. לא ברור לנו למה לא חייבו את הדיירים הקודמים", אמרה.

"הסבירו לנו שבשנת 2007 העירייה החלה להפעיל את חוק העזר העירוני שהיה קיים כבר קודם, אבל החלו לאכוף אותו רק לאחרונה. יש פה אי צדק חברתי. זה ממש לא שוויוני העניין הוא שלא יכול שיישאו בנטל הזה של עשרות אלפי שקלים רק מאט מתושבי העיר".

לטענת התושבים, גם אם הדרישה חוקית, היא עדיין לא הוגנת ונעדרת כל שקיפות. "מכרתי בית ברחוב לח"י. כשבאנו לקבל טופס העדר חובות מעירייה לצורך העברה בטאבו. אז נאמר לי שלבעלי דירות קרקע ישנה בדיקה שאורכת כמה ימים, להבדיל מדירות בבניין מגורים שמקבלים על המקום. לא הסבירו כלום מעבר", אומר יוסי גולן.

"כעבור מספר ימים הזמינו אותנו ונתנו לנו מכתב שיש דרישת תשלום של 54 אלף שקל. ביקשתי פרטים והפנו אותי ליועצת המשפטית, שלא הצלחתי להשיג אותה. חזרו אלי אחרי הרבה זמן ממשרד עורכי דין חיצוני שמטפל בזה וכתבו לי שזו האגרה על פי החוק ושאני צריך לשלם.

"אני רכשתי את הדירה מקבלן בשנת 1997 שהשכונה נבנתה. במהלך השנים מעולם לא קיבלתי מהם מכתב או הודעה על חוב בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים".

לדבריו הם עדיין לא שילמו, אולם מציבים אותם במצב שאין להם שום ברירה. "אנחנו נהיה חייבים לקבל את האישור. לא נוכל לדחות את זה למשך זמן ארוך. לוחצים אותנו לקיר כך שלא תהיה לנו ברירה", אמר גולן.

"אם הם גובים שיגבו מכולם. כולם משתמשים ברחוב לא רק בעלי דירות צמודות קרקע. אם יחלקו את הסכום בין כל התושבים זה יעמוד על סכום יותר קטן והגיוני. מדובר פה על עשרות אלפי שקלים למשפחה. הם גם לא הציגו בפנינו על מה החוב, לא נסלל פה כביש בשנים בהם אני גר פה".

חוב עם ריבית
ניסים ורינה בן יוסף: "לפני מספר חודשים מכרנו את הבית והיינו צריכים אישור מהעירייה. נמסר לנו שאנחנו חייבים כ-56 אלף שקל. אז התחלנו לברר, ונודע לנו שגם תושבים נוספים ברחוב נדרשו לשלם. אני לא יודע על מה הם מדברים בכלל. הרחוב שלנו כביש ומדרכות בנויים מאבנים משתלבות שבנה אותם הקבלן", אמר בן יוסף.

"אני ניסיתי לפנות לראש העיר שהעביר לגורמים שמטפלים בעירייה. הטענה שחוזרת על עצמה היא שזה חוקי ומותר להם. הם מבקשים מאיתנו מעל חמש שנות ארנונה. מה שהכי גרוע זה שזה לא ניתן לכל התושבים, זה מה שאמרו לנו בעירייה.

"אנחנו גרים פה 23 שנה ועכשיו הם נזכרים? 56 אלף שקל זה לא סכום מבוטל בכלל. איפה הם היו עד היום? למה הם מעמידים אותנו במצב שאין לנו ברירה, אלא שלם?".

חיה רויטמן, זוג צעיר עם שני ילדים, שרכשו לאחרונה דירה ברחוב הגפן. "הדירה היתה שייכת לסבא וסבתא שלי, ורכשנו אותה מיתר היורשים. לפני חצי שנה הלכתי לקחת את אישור העדר חובות מהעירייה לצורך, רישום בטאבו ומיד קיבלתי את האישור.

"אולם התהליך התארך ותוקף הטופס הוא חצי שנה, אז הייתי צריכה לחדש. בפעם השניה אמרו לי שאני חייבת לשלם היטל סלילה בגובה של כ-55 אלף שקל. אנחנו זוג צעיר, אין לנו סכום כזה להוציא בקלות. לא הבנתי גם למה לפני חצי שנה לא היה ההיטל ועכשיו כן", אמרה.

לדברי רויטמן אחרי פניות רבות מצידה, הסכימו לדחות לה את התשלום. "בהתחלה שמחתי שהסכימו לדחות לי את התשלום ליום בו אמכור את הדירה", אמרה.

"אבל אז הסתבר שבמשך הזמן הזה, החוב נושא ריביות. כך שביום שאני אמכור יכולים לדרוש ממני אפילו פי שניים מהסכום הנוכחי. לא הבנתי למה בכלל אני צריכה לשלם את זה".
גם לדברי דפנה הרמן, בפעם הראשונה שפנו, הם קיבלו את האישור. אולם אחרי שקבלת המשכנתא התעכבה, הם פנו לקבל טופס חדש, והפעם נדרשו לשלם.

כעת לדברי התושבים הם מתארגנים על מנת לפעול להשגת שוויון ושוקלים פנייה לערכאות משפטיות. "נכון להיום ידוע לנו על שבע משפחות שקיבלו דרישה כזו לתשלום", אמרה הרמן.

תגובת העירייה: "עיריית קרית ביאליק פועלת בהתאם לחוקי העזר. פניות התושבים שהתלוננו נמצאות בבדיקה משפטית. עם סיום הליך זה העירייה תפעל בהתאם להוראות החוק ומשרד הפנים".