בתום הליך משפטי בן שנתיים הסתיימה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה פרשת יורם רוזנברג, המנהל המודח של חטיבת הביניים אורט 'אפק' בקרית ביאליק.

הוא הורשע באישום של התנהגות שאינה הולמת והתעמרות בעובדת בבית הספר. רוזנברג, שמשמש בתקופה זו כמורה בבית הספר, זוכה מכל אישום ביחס להטרדה המינית שטענה נגדו המתלוננת בכתב התביעה.

חטיבת הביניים אורט אפק, צילום: נחום סגל, בתמונה הקטנה: יורם רוזנברג, צילום: מתוך הפייסבוק
שופטי בית הדין קבעו כי רוזנברג התנהג בכוחניות כלפי עובדת, והתעמר בה תוך שימוש בכוחה של המשרה הניהולית בה שימש באמצעות התנהגות מבזה ומשפילה לאורך זמן ושימוש במוטו של "אני המנהל וככה אני החלטתי", כפי שנהג לומר.

כמו כן, הוא כאמור הורשע בעבירת התנהגות שאינה הולמת, שעה שיצר קירבה פיזית "מיותרת לחלוטין", כדברי התביעה, ויצר אצלה תחושה חזקה של פלישה למרחב האישי תוך פגיעה בכבודה כאישה וכעובדת.

"דעתנו הברורה היא כי חיבוקים או מגעים קרובים מצד מנהל בית ספר את צוות המורות או מי מהן, אם לצורך גילוי אמפתיה, אם במהלך אירועים בבית הספר, אם במסגרת ברכת שלום במעמד של פרידה או הגעה, ואם בשל ניסיון להתגבר על רעש – מהווים התנהגות שאינה הולמת מנהל בית ספר", קבע ביה"ד במסר חד הנוגע לסטנדרט הנדרש.

"אשר על כן, אנו מוצאים כי רוזנברג נהג התנהגות בלתי הולמת במילוי תפקידו כמנהל בית ספר".

ביה"ד אף הסביר את קביעתו בכך, כי חיבוקים תמימים אוצרים בתוכם פוטנציאל להידרדרות ולהגעה למצבים אינטימיים יותר.

"אכן אין זה המצב בפנינו, אך ידועים מקרים שהובאו בפני בית דין זה שתחילתם בחיבוקים וסופם בהטרדות מיניות", הסביר הרכב השופטים, "חיבוקים מצד מנהל בית הספר את מורותיו, עלולים לעורר "רחש בחש" ורכילויות מיותרות על העדפות המנהל את מי מהן, מטעמים שאינם ענייניים.

"המנהל ואחרים כדוגמתו עלולים לפרש את התנהגות המחובקות כהסכמה מצידן, כאשר בדיעבד, עלול להסתבר כי הסכמה זו לא באה מרצון מלא, אלא מטעמים של 'אי נעימות לסרב', או 'כך כולם נוהגים", נימקו השופטים את קביעתם.

בסעיף השני שנדון בבית הדין נקבע בהכרעת הדין: "מצאנו כי רוזנברג התנהל כלפי העובדת בכוחניות רבה שבאה לידי ביטוי בכל דרך התנהלותו מולה.

כך ניטרל אותה מסמכויותיה ומתפקידיה, כך מידר אותה מפעילויות שונות, לרבות ובעיקר מישיבות הנהלה, והורה לה כי תפנה את חדרה באופן מיידי", סיכמו השופטים את השתלשלות האירועים.

"כל זאת עשה מבלי ליידע את העובדת על מהלכיו הצפויים, ומבלי שניתנה לה הזכות להשמיע דבריה קודם לכן... הדרך בה נקט לאורך שנת הלימודים היתה שגויה ולקויה, ורמסה את זכויותיה.

התפישה הערכית הברורה היא שהמטרה אינה מקדשת את כל האמצעים. ביטוי זה אינו סיסמה ריקה מתוכן, אלא יסוד רב ערך וחשיבות, גם אם התכלית אותה מבקשים להגשים היא ראויה". אולם השופטים ציינו: "התנהגות זו לא באה על רקע מיני או מחמת הטרדה מינית כל שהיא של המתלוננת".

משרד החינוך, שראה בחומרה את התנהגותו של רוזנברג, טען כי "רוזנברג מעל בתפקידו באופן חמור ובמסגרת תפקידו, לא יוכל לשמש בתפקיד ניהולי במשך פרק זמן משמעותי".

לטובת רוזנברג העידו מטעם ההגנה יו"ר הסתדרות המורים במחוז, חני לידור, מנכ"ל בית הספר רודמן בעבר, איתי לוי, וראש עיריית קרית ביאליק, אלי דוקורסקי. כולם שיבחו את פועלו של רוזנברג במילים חמות. מנגד העידו חברותיה של המתלוננת ומורות שהיו איתה בקשר בזמן ואחרי האירועים המתוארים בכתב התביעה.

ביה"ד לקח בחשבון את עשייתו המבורכת לאורך השנים במסגרות השונות בהן פעל, כגון חטיבת הביניים בבית הספר 'רודמן' בקרית ים. כל אלה פעלו לטובתו וביה"ד השתכנע כי ניתן להסתפק במקרה זה בעונש פחות מחמיר מדרישת התביעה ומשרד החינוך.

על רוזנברג נגזרה סנקציה כלכלית של הקפאת דרגה למשך שנה, וכן סנקציה משמעתית של נזיפה חמורה לתיקו האישי.