"אני לא ארחם על אף אחד. כל אחד שיפגע בילדים, שייקח בחשבון שהוא לא יוכל להמשיך לחיות פה בקריות", אומרת שרה בכר-מקרי, תושבת קרית ביאליק, שהקימה השבוע את סיירת ההורים הראשונה כנראה בארץ, שנועדה להתמודד עם תופעת האלימות בגני הילדים. הסיירת מורכבת ממתנדבים ותפקידה יהיה לתעד את הנעשה בגנים ולהפיץ להורים.

"רק הפחד ירתיע, ורק ככה זה ייגמר". חברי הקבוצה 'הורי הקריות שומרים על הילדים'. צילום: נחום סגל

בשבוע האחרון גועשת הארץ בעקבות הרשעת המטפלת של התינוקת יסמין וינטה, שגרמה למותה, ופרשת הגננת כרמל מעודה מראש העין. המחאה מתרכזת סביב הדרישה להציב מצלמות בכל גני הילדים בארץ. הפגנת מחאה מסוג זה התקיימה גם בצומת צבר. מאחוריה ניצבת שרה בכר-מקרי, אם לשלושה, בעלת צהרון פרטי.

"הילדים שלי עברו לא מעט. הבן הקטן שלי, בן שנתיים וחודשיים, נמצא בבית וללא מסגרת בדיוק מהסיבה הזאת. לפני שמונה שנים, הבן הגדול שלי היה בגן שבו תועד כיצד גילגלו תינוקות מהמזרנים בזמן שישנו.

"הגן הזה עדיין עובד היום, והתיק במשטרה נסגר. התפטרתי מהעבודה ביום שהבנתי שהמסגרות רק יצלקו לי את הילדים. כשראיתי את הסרטונים של כרמל מעודה, הבנתי שאסור לנו לשתוק".

החוויות שעברה עם ילדיה הביאו בכר את להקים את סיירת ההורים בקריות. "בינתיים אין לנו מענה מספק מהרשויות", אמרה השבוע. "לצערי הרב, הבנתי שלא משטרה ולא הפיקוח ולא המדינה יעשו דבר.

"את אף אחד זה לא מעניין. נכון לעכשיו זה רק בידיים שלנו, ההורים, ואנו מקימים סיירת של הורים שתפקח על הנעשה בגנים. נכון להיום, הקבוצה מונה 170 מתנדבים, רובם סבים וסבתות שהתנדבו לבוא ולעשות את העבודה".

לחברים האחרים בסיירת תחושות דומות. "יש לי תינוקת בת חמישה חודשים, ובגלל כל מה שקורה, אני בחששות לחזור למעגל העבודה. זה פוגע במצב הכלכלי בבית, אבל אני לא יכולה לשאת את המחשבה לחזור לעבודה ולהשאיר את הבת שלי בגן. אין לי תחושת ביטחון", אמרה מיריגנון, תושבת קרית ביאליק.

"הציפייה שלי מהמסגרות, מעבר למצלמות, היא שתהיה שקיפות מלאה. אני לא יודעת אם יצליחו לעמוד בציפיות האלה, אבל הייתי רוצה שלא יפחדו מהפיקוח של הסיירת, שמגיע ממצוקה אמיתית. אנחנו לא באים לעקוב, זה בגלל שההורים איבדו את האמון במערכת".

"נתחיל לעבוד"
כפיר רז, תושב ביאליק, אב לשניים: "עצוב לי לראות כל כך הרבה ילדים שמתעללים בהם, וחוק שמאפשר לפוגעים לקבל עונשים קלים. אנחנו משתדלים לעשות באזור שלנו מה שאנחנו יכולים. אם ההורים לא יתעוררו כדי לעזור לילדים שלהם, מי יעשה את זה?".

מה אתם עושים?
בכר-מקרי: "אנחנו מקבלים מידע מהורים שילדיהם בגנים שונים בקריות ויש להם חשדות, חששות וסימנים שהילדים עוברים משהו. אנחנו מנהלים רשימות, שנסווג לפי דחיפות, ונתחיל לעבוד. לא אפרט איך.

חברי הקבוצה 'הורי הקריות שומרים על הילדים'. צילום: נחום סגל

"נגיע לכל הגנים ונתעד את מה שקורה שם. יש מספיק דרכים יצירתיות להיכנס ולשמוע מה קורה. ברגע שאחשוף בפני ההורים סרטון של מקרה התעללות בגן, כולם יוציאו את הילדים שלהם מהגן, ואותה גננת תגמור את הקריירה שלה.

"כל מקרה שיתועד יפורסם בקבוצת הפייסבוק שפתחנו, 'הורי הקריות שומרים על הילדים', וכן באמצעי התקשורת. לא נרחם על אף אחד. זה יעבוד גם לצד השני - כשנגלה גן שעובד כמו שצריך, הוא יקבל פרגון ענק. נעודד עבודה טובה".

לדברי אתי לוי, תושבת קרית ביאליק ואם לשלושה, הסיירת אינה מחליפה את התערבות המדינה. "חשוב שבסופו של דבר הפעוטונים יעברו לפיקוח של משרד החינוך. אנחנו נתקלים לאחרונה בהרבה מקרים קשים, רוע שהמוח לא יכול לעכל אותו", אמרה.

"אני בעד מצלמות, אבל הן לא פותרות את העניין. צריך גוף מפקח. אני לא יודעת אם לסיירת פרטית יהיה את הכוח לעשות הכל, לכן חשוב שהמדינה תתמוך בזה. אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות משהו, ואני אתרום מה שאני יכולה".

מה המטרה?
בכר-מקרי: "לצערי, רק הפחד ירתיע, ורק ככה זה ייגמר. יש לי צהרון פרטי, ואני עובדת עם 30 ילדים כל יום. אני אומרת לגננות המתעללות: אם את לא מסתכלת על הילד שנכנס בבוקר בעיניים כמו שאת מסתכלת על הילד שלך, את לא במקום הנכון".

סבטה אסייג, אם לשלושה מקרית ביאליק: "למרות שאין לי ילדים בגיל הרך, יש משפחה וחברים עם ילדים בגיל הזה. נחשפתי למקרה של התעללות לפני הרבה שנים בגן שבו היתה הבת שלי. הייתי רוצה שיהיה שקט, ושההורים יהיו רגועים שהם שולחים את הילדים לגנים. זאת המטרה".

לא רק הגנים הפרטיים על הפרק, הם אומרים. "מה זה פיקוח? מפקחת שמגיעה לגן פעם בשבועיים-שלושה וגם אומרת לגננת לפני כן שהיא מגיעה? זה הפיקוח? יש תחושה שבגלל המילה פיקוח, זה לא קורה בגנים העירוניים.

"אני מבטיחה לך שזה קורה גם שם", אומרת בכר-מקרי. "אני שומעת סיפורי זוועה. התעללות לא חייבת להיות פיזית, היא יכולה להתחיל בניכור. זה גומר את הילדים האלה לכל החיים, והכל מתגלגל, תראי אותם אחר כך בבית הספר, הופכים להיות אלימים".

פונים אליכם?
"יש לנו קבוצת ווטסאפ עם 230 חברים, ובקבוצת הפייסבוק יש כ-800 חברים. זה יילך ויגדל. נעשה את זה רק בקריות. קיבלנו כבר פניות רבות מהורים וגם מגננות וסייעות שרוצות לקחת חלק בעשייה הזו".

רז: "אנחנו גם נעזור לבני נוער שיושבים בפארקים ושותים, ועוד פעילויות לסייע לילדים. נתחיל בגנים ונראה לאן זה יתקדם".