הוא אחת הדמויות המוכרות בקריות, לאו דווקא בזכות היותו השוטר מספר אחת של משטרת זבולון. תנ"צ (בדימוס) אילן סרדל הוא איש של אנשים וחברים, ואולי זו הסיבה שמי ששמו הוזכר בעבר כמי שמיועד להתמודד על תפקיד המפכ"ל, פרש משירותו במשטרה בזעם.

אילן סרדל במשרדו החדש. צילום: נחום סגל

לפני שלושה שבועות חיתן את בנו לירן, כדורגלן מצליח בליגת העל, ודי היה לראות את רשימת המוזמנים, שכללה את כל ראשי הערים בקריות וכל המי ומי, כדי להבין עד כמה הוא מקושר.

סרדל, שהיה בשיא הקריירה שלו, פרש מהמשטרה באקורדים צורמים. ביום בהיר אחד הוא נעצר על ידי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) ויוחסו לו עבירות של הפרת אמונים, לאחר שכביכול עזר לחבריו בטיפול תלונות שהגישו במשטרה. התיק נגדו נסגר מחוסר אשמה פלילית ומשמעתית, אבל הוא לא חזר למשטרה.

כיום הוא מנהל תביעה אזרחית נגד מח"ש על סך 5 מיליון שקל. ארבע שנים אחרי מעצרו המתוקשר ופרישתו מהמשטרה, מספר סרדל לראשונה על החיים באזרחות, על מעין "משטרה אזרחית" שהקים באזור התעשייה בקרית ביאליק, ועל הרעיון לרשת את חיים צורי עם פרישתו, שהחל לקרום עור וגידים.

סרדל: "אחרי שנסגר התיק נגדי היו לי שלוש אפשרויות: לעבור לפוליטיקה, להיות מנהל שכיר בחברה, או להקים תחנת משטרה אזרחית. בחרתי באופציה האחרונה", הוא אומר.

למה לא פוליטיקה?
"זאת היתה האופציה הראשונה. היתה לי כוונה לרוץ ביחד עם חיים צורי ולהיות יד ימינו, מתוך מטרה שאהיה בעתיד ראש עיריית קרית מוצקין כשצורי יפרוש. חיים ואני מכירים הרבה שנים, וכשפרשתי מהמשטרה דיברנו על האפשרות הזו, שאז מבחינתו זה נראה בסדר. ראיתי את עצמי נכנס לפוליטיקה ונהיה ראש עיר בעוד כמה שנים".

סרדל בדרגת נצ"מ כמפקד תחנת זבולון. צילום: נחום סגל

מה זה אומר?
"הייתי צמוד אליו במשך חודשיים, ואחרי פרק הזמן הזה, הבנתי שכרגע אני לא רוצה להיות בפוליטיקה ואני רוצה להישאר בתחום המקצוע שלי. הוצע לי גם לרוץ לראשות עיריית טבריה, שהייתי מפקד התחנה שם בעבר. אני לא פוסל תפקיד פוליטי, ויש מצב שבעתיד ארוץ לתפקיד ראש עיריית מוצקין או טבריה".

צורי לא מכחיש את הדברים ואומר: "היה הירהור בעניין, והוא פנה לעסקיו. זאת היתה החלטה שלו".

"זרמתי איתו"
אז אין נולד הרעיון של הקמת "משטרה אזרחית"?
"אחרי חודשיים הגיע אלי שרון שטרית, חוקר פרטי מזה 22 שנה, והציע לי לפתוח בשותפות משרד חקירות. חשבתי על זה 48 שעות, ועניתי לו שאנחנו לא נפתח משרד חקירות פרטי, אלא תחנת משטרה אזרחית".

שטרית: "באחד הימים, בשעת לילה קיבלתי פתאום רצף של הודעות לווטסאפ. פתחתי אותם וראיתי צילום של שמונה עמודים, כתובים בכתב יד צפוף, ובהם אילן מגדיר את החזון שלו להקמת תחנת משטרה אזרחית. קראתי וזרמתי איתו".

סרדל: "ההחלטה שלי נבעה מתוך היכרות עם המשטרה, וההבנה שהיא לא מסוגלת לתת מענה לרוב האזרחים. כשהייתי מפקד תחנת זבולון, היו בכל שנה 18 אלף תיקי חקירות בתחנה. המספר העצום הזה של התיקים התחלק בין 60 חוקרים.

"בחשבון פשוט, כל חוקר צריך להתמודד עם 300 תיקי חקירה, ולאסוף בהם ראיות שיעמדו במבחן בית משפט. מכיוון שזה בלתי אפשרי, אמרתי לעצמי שצריך לתת לאזרח אפשרות לפנות למשטרה פרטית שתחקור את עניינו ללא עומס וללא ביורוקרטיות. משטרת ישראל סוגרת במודע 60 אחוז מהתיקים שנפתחים. בעגה המשטרתית זה נקרא תיעדוף. המשטרה מחליטה במה היא מעדיפה לטפל ובמה לא.

"המשטרה גם סוגרת אלפי תיקים שיש בהם ראיות מרשיעות, כי אי אפשר לקחת את כולם לפתחו של בית המשפט ולמוטט את בית המשפט בעומס. בדרך כלל אלו תיקים של סכסוכים בין אזרחים, תקיפות בין שכנים וכדומה. אזרח שמביא סרטון לחוקר המשטרה, ובו הוא מוכיח שהשכן תקף אותו, יישאר ממורמר וייאבד לעד את אמונו במשטרה כאשר ייוודע לו שלמרות ההוכחה החותכת, התיק נגד התוקף נסגר.

"את האזרח לא מעניין שאי אפשר להביא אלפי תיקים כאלה לבית המשפט, הוא מבחינתו הגיש תלונה במשטרה, הביא ראיות, והוא מצפה שהתוקף יועמד לדין. במקרה שלמתלונן אין ראיות, זה הופך להיות חסר סיכוי להביא את התוקף לדין.

"הרעיון של הקמת משטרה אזרחית הוא ייחודי בארץ, אבל כאחד שהקים שלוש תחנות משטרה בתוך משטרת ישראל, ידעתי את המלאכה. קודם כל אני ושרון החלטנו שכל כוח האדם של החברה יהיה מאויש משוטרים וקצינים. אפילו את העוקבים של החברה הבאנו מיחידת הסמויים של המשטרה".

צוות המשרד (מימין): עופר אוסטה, אבי אזולאי, שרון שטרית, אילן סרדל, אלי קטן, אבי לפ ואלי בנלולו. צילום: נחום סגל

פרשת תאיר ראדה
אתם לא מתחרים במשטרה? יבואו כאלה שיגידו, הוא נאלץ לעזוב את המשטרה, אז הוא נוקם בה.

"לא, אין כל התנגשות בין עבודתי כיום לעבודת המשטרה. חשוב להבין שאסור לי לבצע כל פעולת חקירה בתיק, כל עוד המשטרה חוקרת אותו. אני נכנס לתמונה רק לאחר הגשת כתב אישום, או לחלופין כאשר המשטרה סוגרת את התיק".

החברה חוקרת בימים אלה שבעה תיקי רצח וניסיונות לרצח, בהם פרשת רצח תאיר ראדה.

שטרית: "ישבנו עם אילנה ראדה מספר פעמים לא מבוטל, והיא עדיין סבורה שיש עוד אדם המעורב ברצח בתה, וביקשה מאיתנו לבצע פעולות חקירה. במקביל, וללא קשר אליה, פנתה אלינו גם אולגה זדורוב, שביקשה אף היא לבחון את התיק.

"טיפלנו גם דרך עו"ד ששי גז במקרה ההתאבדות במתחם הבורסה של מנהלת החשבונות מזל הדדי ז"ל, שעבדה בחברת לב לבייב. קיבלנו את התיק לבחינה לאחר שהמשטרה סגרה אותו על התאבדות, וכעת אנחנו בודקים את נסיבות מותה.

"אנחנו גם מלווים את טופולסקי. בהתחלה שרפו לו משאיות במחסן ביגור, לאחר מכן שרפו את רכבו בכניסה לביתו, ולפני מספר שבועות נזרק רימון לעבר החנות שלו, וכן נורו עשרה כדורים לעבר העסק".

הלקוחות שלהם, מספרים סרדל ושטרית, הם מכל גווני הקשת: אזרחים שהתאכזבו מעבודת המשטרה, סניגורים שמחפשים ראיות הגנה לטובת מרשיהם, כולל הסניגוריה הציבורית, קורבנות עבירה שהמשטרה סגרה את תלונתם, וכאמור חברות גדולות אשר מבקשות לעשות פוליגרף לעובדיהם כדי למנוע גניבות, או מבקשים חקירות שחושפות גניבות והונאות.

החברה בנויה לטענתם כמו תחנת משטרה קטנה, עם מחלקת פשיעה חמורה וזיהוי פלילי, מחלקת מעקבים וחקירות, מחלקת טכנולוגיה ואמצעים סמויים, מודיעין, מחלקת הונאות, מחלקת הדרכה ומחלקה לחברות גדולות.
נשרפה בשנתה.

כבר בתחילת הדרך פנה סרדל לרפ"ק עופר אוסטה, שהיה ראש מחלק רצח בימ"ר (היחידה המרכזית במחוז) הצפוני וראש יחידת הזיהוי הפלילי, וגייס אותו כראש מחלקת פשיעה חמורה וזיהוי פלילי. כמו כן גייס את סגנו לשעבר, רנ"ג אלי בנלולו, והמשימה שניתנה להם היתה לחקור תיקים שהימ"רים סגרו והשאירו את הקורבנות תלויים באוויר ובהרגשה שהחקירה במשטרה לא מוצתה עד תום.

אוסטה: "התפקיד שלנו הוא לגלות את הכשלים של המשטרה. בכל תיק חקירה יש כשלים, בטח ובטח בתיקי רצח שמכילים הרבה פעולות חקירה ובדיקות פורנזיות (ראייתיות).

"כיום קיימים אמצעים טכנולוגיים מפותחים מאוד, אבל המשטרה לא מפעילה אותם בכל חקירה, כי הם יקרים.

"לאחרונה טיפלנו במקרה של אשה שנשרפה בלילה בשנתה. כיבוי אש שהגיעו למקום קבעו כי מדובר בשריפה מקצר חשמלי, והמשטרה סגרה את התיק. בני המשפחה, אשר חשדו בבעל, לא שקטו, וכאשר לא הצליחו לשכנע את המשטרה לבדוק את מעורבות הבעל, הם פנו אלינו.

"ביצענו חקירה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, וגילינו שבעלה של האישה שנשרפה במיטתה היה בקשר הדוק עם אחת מחברותיה של אשתו. הוכחנו שעד ליום השריפה היה ביניהם קשר יומיומי, ולאחר השריפה נותק הקשר, והם עברו לתקשר בדרך אחרת שהיא סמויה יותר. העברנו את הממצאים שלנו למשפחה, היא העבירה אותם למשטרה, והתיק נפתח בשנית".

בנלולו: "ממש בימים אלה הצלחנו לשנות שעת רצח שאירע במרכז הארץ והוכחנו ששעת הרצח היתה רבע שעה אחרי מה שקבעה המשטרה. למרות שמדובר בדקות ספורות, זהו נתון קריטי, כי בשעה זאת הלקוח שלנו מאוכן מחוץ לזירת הרצח. מדובר בלקוח שיושב במעצר, והנתונים האלה הועברו מיד לעורך דינו, אשר שכר אותנו. אני מאמין שהוא ישוחרר בימים הקרובים. אנחנו גם עוסקים הרבה במקורות חסויים של המשטרה.

"המשטרה תמיד תשתדל להסתיר את המקורות המודיעיניים שלה כדי לא לחשוף אותם ואת היכולות הטכנולוגיות שלה, והתפקיד שלנו הוא לבדוק האם בחומר שהסתירה המשטרה יש עובדות להגנתו של הנאשם".

גנבי הדלק
סיור במשרדי החברה מצביע על פעילות ערה. לכל אגף יש את המשרד שלו. את מחלקת המודיעין של החברה מנהל אבי אזולאי, איש מודיעין ותיק בתחנת זבולון וימ"ר חוף. אזולאי, שפרש מהמשטרה, היה לא אחת בסכנת חיים, ובתקופה מסוימת אף חי עם בני משפחתו בדירת מסתור.

אזולאי: "תפקיד המחלקה לתת מענה מודיעיני לתיקי פשיעה חמורה ותיקי הונאה בחברות גדולות. אני מפעיל מקורות מידע בתוך חברות שאנחנו נותנים להן שירות. למשל, לפני זמן קצר התקבל מידע שנהגים בחברת משקאות גדולה הקימו תחנת דלק פיראטית.

"פתחנו חקירה וביצענו מעקבים והסתבר כי לאחר שנהגי המשאיות היו ממלאים דלק בתחנות הדלק, הם היו נוסעים לעבר מכלית דלק שהמתינה להם במקום מסתור, ושם היו מעבירים את הדלק מהמשאית למכלית"

את מחלקת הפוליגרף מנהל אבי לפ, איש תקשורת בעברו, שלפני כ-20 שנה עבר להתגורר בניו יורק, ושם עשה הסבת מקצוע והפך למומחה לפסיכופיזיולוגיה משפטית ולבודק פוליגרף. במשך שנים הוא עבד בחברת חקירות אמריקאית. הוא העובד היחיד שלא היה שוטר בעברו.

מה דעתך על החקירות שנפתחו נגד ידידך חיים צורי כחשוד בעבירות של פגיעה בפרטיות בפרשת השימוש במאגרי מידע עירוניים לצרכים פוליטיים?
סרדל: "אני יודע בוודאות שאין שום דבר בחקירות אלו. המתנגדים שלו מנסים לפגוע בו בכל דרך אפשרית, כמו שקצינים בכירים ניסו לפגוע בי, כשהבינו שאני מועמד להיות מפכ"ל. מהיותי מפקד תחנת זבולון קיבלתי את כל הידיעות והקשקושים האלה, צורי הוא אחד האנשים הישרים שהכרתי. אם לא הייתי חושב ככה, לא הייתי חובר אליו כשפרשתי".