אפילו שכניו של ד"ר שי, תושב קרית מוצקין, נשוי ואב לשלושה, לא יודעים בדיוק מה הוא עושה. הם יודעים רק שהוא עובד ברפאל, אבל לא מעבר לכך. שמו המלא ותמונתו אסורים לפרסום, אבל בראיון ראשון ובלעדי ל"ידיעות המפרץ", חשף השבוע ד"ר שי חלק מהעשייה שלו, שמעניקה בסופו של דבר יתרון טכנולוגי איכותי לישראל מול כל אויבותיה.

"יכולת למזער מערכות לגודל של צ'פים קטנים". ד"ר שי | צילום: פרטי

אותם חידושים טכנולוגיים שד"ר שי אחראי להם, משמשים בסיס לפיתוח מערכות הנשק המתקדמות, שחלקן עדיין חסויות. מה שאפשר לומר הוא שלטכנולוגיות שפותחו ביחידה שעליה הוא מופקד יש חלק מרכזי במערכות נשק כמו כיפת ברזל ושרביט קסמים.

ד״ר שי, בשנות ה-40 לחייו, הוא מנהל שטח טכנולוגיות ברפאל. הוא מתגורר כעת עם משפחתו בקרית מוצקין, וכל ילדיו לומדים בעיר. יש בעל תואר ראשון ושלישי בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל מהטכניון, ותואר שני במינהל עסקים. הוא יליד חיפה, ואת מרבית ילדותו בילה בעיר קטנה בצפון הארץ. דווקא בגלל שגדל בפריפריה, הוא מציין, זכה לרמה גבוהה של השכלה במדעים, בעקבות גל העלייה מברית המועצות שהגיע לערים הצפוניות.

כיום הוא שותף לפרויקט התנדבותי של רפאל לעידוד החינוך הטכנולוגי ושימור המוחות הצעירים בקריות ובצפון. פרויקט יואל, ששי הוביל בשנים האחרונות, הוא פרויקט ייחודי שקיים כבר 12 שנים בשיתוף של רפאל עם חטיבת יונתן בקרית מוצקין; במשך שנתיים, התלמידים בוחרים אתגר קיימות סביבתי, לומדים עליו, ולבסוף מפתחים פתרון טכנולוגי יצירתי.

קצה הטכנולוגיה
את דרכו הטכנולוגית החל ד"ר שי בעתודה האקדמית, ומאז שנת 2006 הוא עובד ברפאל, ששורה של תפקידים: כמו ניהול פרויקטים, ניהול יחידות הנדסיות, ראש תחום, ראש מחלקה וכעת הוא ראש שטח טכנולוגיה.

"התפקיד שלי הוא להנהיג יחידה שעוסקת במחקר, בפיתוח וגם בייצור של טכנולוגיות ומוצרים תומכי רפאל. אנחנו מתמודדים מול אתגרים משמעותיים, נמצאים בקצה הטכנולוגיה, מובילים בחדשנות, ובשורה התחתונה - מעניקים לישראל יתרון איכותי בחזית הידע".

אחת הדוגמאות של טכנולוגיות כאלו, שמשמשת להפעלת כמה מערכות נשק מתקדמות, היא היכולת למזער מערכות לגודל של צ'פים קטנים, למשל חיישנים (סנסורים) קטנים ואיכותיים. זה נותן יתרונות מבחינת גודל, משקל, מבחינת תפקודים וביצועים. זה מאפשר לך להיות תחרותי יותר, והופך את המערכות שלנו לטובות יותר.

"הטכנולוגיות האלו משולבות בכמה פרויקטים של רפאל. יש הרבה גאווה על העשייה שלנו פה. למעשה, אנחנו מניפים שני דגלים: אנחנו נדבך חשוב בביטחון ישראל, ומצד שני חברה גלובאלית, צומחת ורווחית. רפאל הוא ארגון היי-טק אמיתי, עם פעילות מחקר ופיתוח".

איך מצליחים למשוך מהנדסים צעירים שיכולים אולי להרוויח יותר בשוק הפרטי?
"ראשית, זהו אתגר גדול, זה לא פשוט בכלל. אני חושב שבעבודה בישראל יש משמעות גדולה לעובדים, תחושה של סיפוק ועשייה. יש לנו תוכנית פיתוח לעובדים, מושקעות ומנוהלות ברמת משאבי אנוש. אנחנו מעודדים לימודים גבוהים, שיתופי פעולה עם אקדמיות.

"יש פה תגמול הוגן, וגם עבודה שמאפשרת איזון עם חיי משפחה, משהו שחסר בהיי-טק בסקטור הפרטי. סטודנטים לכל התארים עובדים פה, וחלק מהעובדים שלנו מרצים בטכניון ובמכללות בצפון - זה משהו שכן מדבר אל המהנדסים הצעירים.

"למרות הקשיים האובייקטיבים, אנחנו יושבים בפריפריה לא במרכז, ואנחנו מתחרים בתחום ההיי-טק בתחרות גלובאלית, ומצליחים בזכות איכות העובדים ומוקדי ידע שפיתחנו".

החינוך הטכנולוגי בישראל לא נמצא בראש סדר העדיפויות. זה פוגע בכם?
"אין ספק שחינוך טכנולוגי הוא בסיס לכל היכולת האנושית, וזה קריטי. אני רואה חשיבות עליונה לעודד חינוך טכנולוגי, כי זה הבסיס למנועי צמיחה לכל התעשייה ופיתוח אזורים בכל הארץ. איפה שיש מפעל שמושך עובדים, זה מפתח את כל האזור.

"אנחנו תורמים את חלקנו. פרויקט יואל, למשל, בחטיבת יונתן בקרית מוצקין. לוקחים קבוצה של ילדים שבאים לפה ונחשפים לדברים הכי מתקדמים, מבצעים פרויקט ומבינים מה זה מחקר ומה זה ניסוי, ואיך סוגרים מעגלי פיתוח. זה מעודד ללמוד הנדסה. וזה גם חשוב לנו, כי אנחנו חלק מהקהילה, ואני פוגש את הילדים האלו גם ברבמד וגם בבתי הספר.

"אני גאה בעשייה הזו שלנו, ויודע שבגלל החשיפה שלנו, רבים פנו להשכלה גבוהה בתחומים האלו. ומה שיפה, שאת חלקם אני כבר רואה כאן, ברפאל, לאחר שנקלטו בחברה, ואני גאה בפרויקט הזה".

"בפרויקט יואל, בחטיבת יונתן בקרית מוצקין, לוקחים קבוצה של ילדים שבאים לפה ונחשפים לדברים הכי מתקדמים"