ראש העיר לשעבר, רפי ורטהיים, טוען כי ההחלטה לסגור את בריכת יגור מהווה פגיעה בהיסטוריה של העיר וברווחת התושבים בקרית ביאליק. "אני קורא לעירייה ולעומד בראשה למצוא פתרונות יצירתיים כדי לשמור ולפתח את המקום ולא לחסל אותו ולהפוך אותו לנדל"ן", אמר השבוע ורטהיים.

אחד מסמליה של קרית ביאליק. בריכת יגור. צילום: נחום סגל

בריכת יגור הוקמה בשנת 1961. בריכה חיצונית הפועלת בחודשי הקיץ מזה עשרות שנים ומשרתת את תושבי הקריות בכלל ותושבי ביאליק בפרט. בשבוע שעבר הודיעה העירייה על ההחלטה לסגור את הבריכה.

זאת, כך נטען, לאור דרישות מחמירות של משרד הבריאות הדורש התאמת הבריכה לתקנים שנקבעו בשנים האחרונות. התאמות ושדרוגים אלה, לטענת העירייה, כרוכות בהוצאה של יותר מ-2 מיליון שקל, שלא נמצא התקציב עבורם. יצוין, כי טרם נמסר מהעירייה מה הן התוכניות העתידיות לשטח הבריכה שמתפנה.

ההודעה על סגירת הבריכה גרמה לאכזבה בקרב תושבי העיר. רבים הביעו מורת רוח מהמהלך, ומקווים לשינוי ההחלטה. בין אלו שהרימו גבה לנוכח ההחלטה היה כאמור ראש העיר לשעבר, רפי ורטהיים. לדבריו, אביו היה זה שהקים את הבריכה לפני עשורים.

"הבריכה נבנתה בשנות ה־50 בזכות תרומות של ציבור רחב ונאמן ממקימי העיר ויוזמה ברוכה של המועצה המקומית כאשר קרית ביאליק היא עדיין לא עיר", אמר השבוע.

"אבי, קרל ורטהיים ז"ל, בנה את הבריכה ואלפי אנשים זכו להשתכשך במימיה. כעת הוא בטח מתהפך בקברו. התושבים רצו מקום לשחות ולעסוק בספורט. לפני בניית הבריכה היה במקום מגרש הכדורגל של אגודת הספורט קרית ביאליק שהועבר על פי הסכם לתחומי כפר ביאליק".

ורטהיים: "הבריכה שנבנתה על פי כל כללי הבטיחות והדרישות הייתה מרווחת, נוחה, מתאימה לגילאים השונים, בשטח גדול יחסית, עם מדשאות לאירועים ובילוי זמן חופשי וזכתה להרבה שנות עדנה. בתי הספר חגגו במקום, קייטנות רבות מצאו בה את ביתם בחודשי הקיץ, נערכו כאן אירועים רבים – למעשה גם בשנים האחרונות", אמר.

בריכת יגור, שנות ה-60. בתמונה הקטנה קרל ורטהיים ז"ל. צילום: באדיבות עיריית קרית ביאליק

"בשנת 2005, בזמן היותי ראש העירייה, היא נפתחה מחדש אחרי שהייתה סגורה מספר שנים. בכל שנה זכתה לשיפוץ נוסף כדי לעמוד בדרישות הבריאות, הבטיחות, הסביבה ורצון התושבים. תקציבה היה מאוזן ויציב".

ורטהיים טוען שלא נדרשת ההשקעה גבוהה על מנת להתאימה לדרישות משרד הבריאות. "בבריכה קיימת באר ומשאבה המזינה את הבריכה מתוך מי התהום ואיכות המים הייתה ונשארה מעולה.

"נכון שיש בעיה עם עומק המים הגדול באזור המיועד לקפיצות, הדורש כמות מים גדולה יותר, וגם התיאורים על סדקים ומחלות מוגזמים או ניתנים לפתרון פשוט", אמר.

עוד טען, כי סגירת הבריכה מהווה פגיעה בציבור התושבים. "אני מצר על הדברים כי נראה שבמקום לחפש ולפעול לאיכות חיים מחפשים נדל"ן.

חיסול הבריכה יהרוס אלמנט מרכזי בהיסטוריה שלנו. ביאליק גדלה ותגדל בשנים הבאות. שטח המים לא גדל והדרישה רק תלך ותגדל", אמר.
תושבי העיר הביעו את מורת רוחם בדף הפייסבוק של ראש העיר, אלי דוקורסקי. "מה יוקם על הקרקע? עוד בניין קרל ורטהיים ז"ל גבוה? אני מצטרפת לכל המתנגדים לסגירת הבריכה! מבקשת שתשקיע בשיקום שלה. היא לא רק נוסטלגיה.

"אנחנו תושבי הדרום גם זקוקים למעט איכות חיים. כל שבת בבוקר הלכנו ברגל, בבגד ים, לבריכה", כתבה תושבת העיר. "יש לשקול מחדש סגירתה של הבריכה - אחד מסמליה של קרית ביאליק. לא תמיד הערך הכספי הוא קובע לעתים יש צורך לשים לב לרחשי הציבור היודע להעריך את פעילותך להתעלות מעל שיקולים כלכליים נכונים ולעשות את הבלתי אפשרי", כתב תושב אחר.

ברוח זו, נכתבו תגובות רבות הקוראות לדוקורסקי לשנות את ההחלטה. דוקורסקי מצידו, טען שאין הצדקה להשקיע סכומי כסף גבוהים עבור בריכה הפועלת חודשיים וחצי בשנה.

כמו כן, הוסיף שהשטח לא יימכר למשקיעים פרטים ויישאר לתועלת הציבור. "הקרקע הנה למטרות ציבוריות וככזאת היא תישאר", השיב דוקורסקי בפייסבוק.

"יזמים לא ממהרים כיום לתחומי בריכות השחייה בטח לא בעיר קטנה בה כבר קיים קאנטרי קלאב. ראי את קרית מוצקין השכנה בה נסגר לפני מספר חודשים קאנטרי גלי גיל הוותיק. אנו שומרים את הקרקע למטרה ציבורית שתשרת את התושבים נאמנה".