ימים בודדים לפני אירוסיו נהרג חיים טוקצ'ינסקי בן ה-30 בתאונת פגע וברח, בעת שהיה בדרכו לדירתו בירושלים לאחר ארוחת החג. חוליו דה לה גווארגדיה נעצר בחשד שנהג בשכרות ודרס אותו למוות בסמוך לכיכר פריז במרכז העיר ירושלים.

חיים טוקצ'ינסקי. צילום: נחום סגל

אמו, ד"ר יעל טוקצ'ינסקי, מקרית מוצקין מספרת: "חיים היה בחור מעולה מכל הבחינות, יהודי טוב, בן מסור, בן אדם לחברו ובן אדם לקב"ה, שמר על מצווה קלה כבחמורה ועזר לכל מי שהיה צריך גם בלי שביקשו ממנו". סיפרה בצער. "עכשיו הגיע הזמן שלנו לעזור לו.

"כל ערבי הזיכרון שאנו עושים זה בשבילנו, בשביל להתגבר על הצער, אבל כדי לעזור לחיים אנו צריכים להכניס לעילוי נשמתו ספר תורה, כיוון שחיים לא הספיק להתחתן ולהביא ילדים לעולם, ואדם שהולך מהעולם בלי ילדים זו בעיה חמורה עבורו, אבל יש לזה תיקון על ידי הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו. חיים כבר לא יכול לעזור לעצמו אבל אנו יכולים לעזור לו".

עוד כילד צעיר נמשך טוקצ'ינסקי לעולם המוזיקה והפסנתר, כבר בגיל 10 החל בלימודים מקצועיים בקונסרבטוריון בקריית מוצקין. בראיון לעיתון "ידיעות המפרץ" סיפר בעבר: "כשעליתי לישיבה צעירה ניצלתי את הפסקות הצהריים לנגינה.

"כולם הלכו לנוח ואני הלכתי לקונסרבטוריון כדי לנגן. הרבנים העלימו עין". עוד בצעירותו התגלה כבעל כישרון גדול ובבגרותו עבר לירושלים ולאחר שהשלים את לימודי הבגרות וחסך כסף מעבודות שונות בהן עבד, החל ללמוד באקדמיה למוזיקה ונחשב לעילוי ואף זכה במלגות לימודים. בתום ארבע שנים סיים את לימודיו וקיבל תואר בפסנתר ובקומפוזיציה, בהלחנה ובתורת המוזיקה.

במקביל החל להופיע בפני קהלים שונים וללוות מוזיקאים שונים. בראיון שערכנו בעבר אמר: ""אף פעם לא הבנתי למה אנשים מרימים גבה כשהם רואים אותי, חרדי המנגן בפסנתר. מבחינתי, תמיד הייתי חרדי ותמיד ניגנתי בפסנתר.

"סטיתי מהמסלול ועזבתי את הלימודים בישיבה הגבוהה כי רציתי להיות פסנתרן מקצועי. הבנתי שהדרך לעשות זאת היא באקדמיה בירושלים, ולשם כיוונתי". בתקופה האחרונה הצטרף לסגל הזוטר של האקדמיה כפסנתרן מלווה וכמורה למוזיקה בתיכון לאומנויות.

אמו, ד"ר יעל טוקצ'ינסקי: "ביום בו התחלנו לשבת שבעה על בני חיים ז"ל, זה היה היום בו היינו אמורים לחגוג איתו ועם מי שהייתה המיועדת שלו את שמחת האירוסים שלו. אך במוצאי חג הסוכות הגיע אלי בני, רב מהאזור ואשתו, ובישרו לי שחיים נהרג בתאונת חיים מחרידה. החיים שלנו התהפכו, חיים היה בן נהדר ורגיש לכולם, הוא כל כך חסר לי".

במלאות 30 למותו, ב-24 באוקטובר, התקיים ערב לזכרו במועדון הקשישים בשכונת רחביה, שם הופיע חיים בתחילת דרכו בתשלום, אך נשאר בקשר עם הקשישים במקום: "הוא הכיר להם טובה שהם פתחו לו דלתות ושמר איתם על קשר.

"היה לו קשר עם כל מן הקשישים והקשישות במועדון, הוא ראה בהם כמו סבים וסבתות שלהם, היה מגיע להפתיע אותם בימי ההולדת שלהם והם חיכו לו ואהבו אותו. הם יזמו את הערב לזכרו, אליו הגיעו מורים שלו וחברים שלו מהאקדמיה למוזיקה, חברים מירושלים ובני משפחה.

"אנו חילקנו כרטיסים עם הפרטים אליהם ניתן לתרום כסף כדי לסייע לנו לעזור לחיים בהכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו. אני מחפשת את המילים כדי להסביר לאנשים כמה חשוב לי לעזור לחיים להגיע למקום טוב כפי שמגיע לו ומבקשת מאנשים לסייע ולתרום".

עד היום אספה המשפחה 41 אלף שקל, מתוך 150 אלף שקלים לכתיבת ספר התורה לעילוי נשמתו של חיים טוקצ'ינסקי ז"ל. לתרומות בהעברה בנקאית על שם קרנות צדקה וחסד, בנק פאג"י 52, סניף 188 חשבון 519901.