כריש חדרתי | צילום: ווטר נצר

במשך כל השנה נעים כרישים סביב חופי מדינת ישראל, אך שמתחיל להיות קר, מתחילים להתקבץ קבוצות של כרישים סביב תחנת הכוח אורות רבין וזאת מפני שהמים הנפלטים מהתחנה חמים יותר ב10 מעלות ומייצרים סביבה נוחה יותר לדגים ולטורפיהם, הכרישים.

בשנים האחרונות, החלו עוד ועוד  צוללנים לצלול, לחקור ולצלם במקום, אחד מהם הוא וולטר נצר שהגיע לישראל מסן פרנסיסיקו. הוא כבר צלל בחדרה מספר פעמים בשנה שעברה, אך ביום חמישי כשחזר שוב לצלול באזור פארק נחל חדרה, הצליח לצלם ביחד עם שרה אוחיון שותפתו לצלילה, את הכרישים באופן מרהיב במיוחד.

בשיחה עם וולטר הוא ביקש למסור שהוא רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להצביע על כמה איומים שבעלי החיים הימיים מתמודדים: "כפי שתראו בסרטון שצילמנו, לאחד הכרישים נתקע קו דיג, והוא בסכנת מוות מפני פציעות פנימיות שעלולות להיגרם בגלל דיג  במקום במיוחד עם הכריש אכל דג שקרס תקוע בו.

יש אנשים שעומדים על החוף ומנסים לדוג ואין זה נדיר שהם מאבדים קרסים, חוטי דייג, משקולות וכו' . אני מסיר הרבה אמצעי דיג מהמים בכל פעם שאני צולל ואני מוצא גם בעלי חיים אחרים שנפצעו מאמצעים אלו כמו דגים, ציפורים, צבי ים ועוד".

וולטר נצר ושרה אוחיון מצילים את הכרישים. צילום עצמי

"במהלך הסרטון הוספתי בעריכה חץ כדי להדגיש את קו הדיג על הכריש, אני ושותפתי שרה אוחיון הסרנו לבסוף את חוט הדיג. כרישים הם מינים מוגנים, אבל שום דבר לא נעשה כדי להגן עליהם מפני האיום הזה ואני מרגיש שיש לעשות משהו בקשר לזה כי ישנם קילומטרים רבים של החוף ששם אפשר לדוג ואין ריכוז של כרישים כזה וגם ככה, הכרישים לא שם כל השנה, אז אולי יש דרך להגיע לאיזשהו הסכם שבו אין דיג בזמן שהכרישים שם? אני מבין שזה לא יהיה קל, אבל צריך להתחיל איפשהו", סיכם וולטר.

פארק הכרישים בחדרה

בעקבות תופעת הכרישים בשפך נחל חדרה, המושכת תיירים ומבקרים מכל רחבי הארץ, פועלת עיריית חדרה להסדרת הנושא, הן כחלק מפיתוח התיירות בעיר חדרה וקידום תצפית אל הכרישים מאזור הגדה הצפונית של הנחל, והן מבחינת בטיחות ציבור המתרחצים, צוללנים וכלי שיט המגיעים לאזור ולכן פועלת העירייה להסדרת פארק נחל חדרה כמרכז צלילה ותצפית.

לפני כמספר חודשים זימן ראש העירייה  צביקה גנדלמן פגישה בנושא, בהשתתפות נציגי רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, עמותת "אקו-אושן", תחנת מוריס קאהן לחקר הים באוניברסיטת חיפה, החברה לפיתוח תיירות חדרה "נחלים" ואחרים, ובנוסף פנה ראש העירייה למשרדי התיירות, החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה ורתם אותם לקדם במשותף את הסדרת הנושא.

בדיקת כרישים | צילום: חגי נתיב – תחנת מוריס קאהן לחקר הים

בשבועות האחרונים פרסמה עיריית חדרה, באמצעות חברת "נחלים", קול קורא להפעלה של מרכז צלילה בפארק נחל חדרה, אשר יאפשר לכל המעוניין לצלול באזור שפך נחל חדרה לצורך צפייה בכרישים. מרכז הצלילה יעמוד בהוראות חוק הצלילה הספורטיבית והתקנות שהותקנו מכוחו, וכמו כן בהוראות כל דין לרבות חוקי העזר העירוניים. נוסף על כך יידרש הזוכה לעמוד בכל הוראות נהלים לפתיחת והפעלת מרכז צלילה מאת הרשות המוסמכת לצלילה ספורטיבית שבמשרד התרבות והספורט ובהוראות הקוד האתי לצלילה באתר הכרישים בחדרה.

החל משבת: עמדת הסברה לצפייה בכרישים על גדות הנחל

לאור הביקוש תוצב עמדת הסברה על גדות הנחל בפארק, ובה ניתן לקבל הסברים כלליים על כרישים וכן הסברים מצולמים ומפורטים על סוגי הכרישים השונים המגיעים לחופי חדרה. עמדת ההסברה תהיה פתוחה בשבתות, בשיתוף העירייה והחברה לפיתוח תיירות חדרה "נחלים", החברה להגנת הטבע וקהילת החברה להגנת הטבע בחדרה והסביבה, רשות הטבע והגנים, עמותת "אקו-אושן" (לשמירת הסביבה הימית והחופית), תחנת מוריס קאהן לחקר הים והרשות לצלילה ספורטיבית שבמשרד התרבות והספורט וההתאחדות הישראלית לצלילה.

עמדת ההסברה תוצב בסמוך לתצפית הצופה על התקהלות הכרישים בשפך הנחל, ומטרתה להנחות את המבקרים כיצד לצפות בבטחה בכרישים, המוגדרים כערכי טבע מוגנים ולשמור עליהם.  התחנה תפעל החל מה-1 בדצמבר ועד אפריל 2019 מדי שבת בין השעות 15:00-10:00* למעט בימים גשומים.

מי הם הכרישים שמגיעים לפה? ד"ר שיינין מסביר

הכרישים המגיעים לאזור, 30-20 במספר, הם ממין עפרורי וסנפירתן, וניתן להבחין בנקל בסנפירי הגב שלהם. אורכו של הכריש העפרורי כ-4 מ', משקלו כ-350 ק"ג וסנפירי הגב שלו מעוגלים במקצת. הסנפירתן קטן יותר – אורכו כ-2.5 מ' ומשקלו כ-100 ק"ג ויותר. שני מינים מוגדרים ברמת סכנת הכחדה.

תופעה זו, שנחשבת לייחודית ומרתקת במיוחד בקנה מידה עולמי, מזמנת לאזור כבר מספר חורפים, חוקרים מאוניברסיטת חיפה גילו שרוב הכרישים שמגיעים לחדרה הן בעצם כרישות. בימים האחרונים הכרישות החלו לחזור, מה שמאפשר לחוקרים להמשיך במחקר שלהם על טורף העל הזה, שעד כה ידוע מעט מאוד על התנהגותו באזורנו ובים התיכון בכלל. "בשלוש שנות מחקר, בכל שנה הגיעו כרישות חדשות לאזור – ולא אלה שתעדנו כאן קודם", אמר ד"ר אביעד שיינין, ראש תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה.

פארק נחל חדרה | צילום: איתמר רותם

מאז שהחל המחקר בשנת 2016 תייגו החוקרים 38 כרישים וכרישות "הן נשארות באזורנו עד עונת האביב ואז עוזבות את האזור ולא חוזרות. במסגרת שנת המחקר הנוכחית ניתן דגש להבנת ההתנהגות של הכרישים במרחב שלנו" הוסיף ד"ר שיינין.

לפי מה שידוע לחוקרים עד כה, מימי הים התיכון הישראלי ידידותיים בהרבה לאוכלוסיית הכרישים המקומית, בהשוואה לאזורים אחרים בים התיכון – שם הכרישים נעלמו כמעט לגמרי. "במקומות אחרים בים התיכון יש ירידה של כ-90% באוכלוסיית הכרישים וכמעט ואי אפשר לראות אותם יותר. אצלנו בישראל, בעיקר בחורף, ניתן לראות עשרות פריטים שמתקבצים בעיקר סביב מוצא המים החמים בתחנת הכוח בחדרה", הסביר ד"ר שיינין.

אז מה הופך את החיים בישראל לנוחים כל כך עבור הכרישים? לדבריו של ד"ר שיינין, העובדה שהכרישים הינם חיה מוגנת בישראל ואסור לדוג או לסחור בהם על פי חוק בוודאי תורמת לעובדה זו, האכיפה המשמעותית של רשות הטבע והגנים ובנוסף היותם לא כשרים תורמת לשרידותם פה. "חקר הכרישים הוא פרויקט דגל שלנו בתחנת מוריס קאהן לחקר הים ואני מאמין שתוך מספר שנים נדע לספר בצורה יותר טובה על חיי הכרישים החופיים שלנו", הוא סיכם.