מאות חובבי ההליכה לאורך חופי הקריות, בין קרית חיים לקרית ים, אשר ניסו לצעוד בשבועיים האחרונים בדרך הכל כך מוכרת, הופתעו לגלות שמסלול ההליכה ברצועת החוף הצטמצם כמעט כליל. הים נגס ברוב הרצועה, ובמספר מקומות פשוט אי אפשר לעבור. כך למשל, ליד חוף זבולון בקרית ים הגיעו המים עד לטיילת, שנסללה במרחק מהחוף.

סוכת המציל בדרך לטביעה, חוף קרית חיים. צילום: נחום סגל

ד"ר דב צביאלי, ראש התוכנית לניהול משאבי ים בפקולטה למדעי הים שבמרכז האקדמי רופין, שעוסק שנים בתופעת נסיגת החופים בקריות, אומר שהגורם לתופעה אינו ברור. לדבריו, חופי הקריות במצב קטסטרופלי, ואין איש יודע בוודאות מה ניתן לעשות כדי להציל אותם, אם בכלל.

משימה בלתי אפשרית
הליכה לאורך החוף כיום היא משימה בלתי אפשרית. אחד מתושבי הקריות, שנוהג לעשות את המסלול מדי שבת, סיפר השבוע: "כבר מזמן קשה לעבור מחוף נאות דרומה (לכיוון חיפה). החוף פשוט נגמר, והים מגיע עד לקירות שנבנו, וגם הורס אותם. מה שחדש הוא שבקטע הצפוני, לכיוון קרית ים, קורה משהו דומה, וליד חוף זבולון המים מגיעים עד למסלעות שלמרגלות הטיילת, ואי אפשר לעבור. מי שרוצה להמשיך צפונה חייב לעלות מהחוף לטיילת".

וזה לא נגמר כאן. בחוף הדתיים בקרית חיים, הים הגיע עד לסככת המציל. פתח הגדר, שדרכו עברו ההולכים לאורך החוף, נמצא היום עמוק בתוך הים. בחוף ימית בקרית ים, שנחנך רק לפני שנתיים, סככת המציל נמצאת כבר בתוך הים, והסככות שנבנו עבור המתרחצים, שפעם היו במרחק מקו החוף, נושקות לים. יסודות הסככות נעקרו על ידי המים מתוך האדמה, והם חשופים לעין.

צפונה משם, לכיוון חוף זבולון, יש מספר מקומות בהם הים העלים לגמרי את החוף, והגיע עד למרגלות הטיילת. העירייה בנתה בזמנו מסלעות למרגלות הטיילת והים מגיע עד למסלעות ואינו מאפשר הליכה לאורך החוף.

גם המצב ברצועה הצפונית לא טוב בהרבה. החוף מצטמצם והולך עד שהוא פשוט נעלם, וגם במה שנותר, קשה ללכת, מאחר שאבנים, חלקי בטון וברזלים חלודים נחשפו לאורך המסלול ומקשים על מעבר. בתוך הים עצמו נוצרו בורות, שיחד עם האבנים והסלעים והברזלים שצצו, מהווים סכנת חיים.

בגלל המסלעות והסככות
אז מה גרם לתופעה הזו? ד"ר דב צביאלי, שגדל בקריות ומכיר היטב את החופים, התריע כבר לפני שלוש שנים, בראיון נרחב ל"ידיעות המפרץ", על הסכנה הצפויה לאורך חופי הקריות. עד לפני שמונה חודשים הוא שימש יועץ המשרד להגנת הסביבה בנושא נסיגת החופים באזור, ולדבריו, לאיש אין הסבר כולל לתופעה, ומי שטוען שרק בניית הנמל החדש גרמה לבעיה, חוטא לאמת.

ד"ר צביאלי: "לצערי, אני מכיר היטב את המצב, והוא בכי רע. אין ספק שזה ערבוב של הרבה בעיות, חלקן מקומיות וחלקן גדולות יותר.

 ללכת בין הסלעים. חוף קרית חיים. צילום: נחום סגל

"זה מתחיל עם המסלעות שנבנו לאורך הטיילת בקרית ים ולשבילים ולשובר הגלים שנבנה בצפון בחוף הבתולה. כל אלה הם מחסומים, וכשהים סוער, הגלים מכים בכל הקירות, והמחסומים האלה גורפים את החול חזרה לים.

"תראה מה קרה בחוף כאן: כיועץ במשרד להגנת הסביבה נלחמתי לפרק את הגדרות בחוף, הן פורקו וכעת אפשר ללכת שם. בקרית ים עשו הרבה שינויים לאורך החוף תחת הרצון לפתח את רצועת החוף. כל המסלעות וכל הסככות גרמו ליצירת מוקדי סחיפה, והחוף שם נעלם.

"נלחמתי על כך שכל תשתית חייבת להיות לפחות במרחק 30-40 מטר מקו החוף, כדי שגם בים סוער תישאר רצועה של 10 מטרים להליכה, אבל זה לא קרה. כל ראש עירייה יכול בוועדה המקומית לקדם תוכניות כאלו בלי בעיה, ואת התוצאות רואים כיום".

וגם הנמל החדש
ברמת המאקרו טוען ד"ר צביאלי כי יש מספר גורמים שהביאו לנסיגת החופים. לדבריו, את השינויים בחלק הדרומי של החוף ניתן לייחס לכמה פרויקטים גדולים: הקמת נמל המפרץ החדש ושדרוג נמל חיפה הישן ברציפים הצפוניים שלו, תוך ביצוע עבודות תשתית נרחבות מאוד.

המים נוגסים בטיילת. חוף קרית חיים. צילום: נחום סגל

"חפרו שם תעלה כדי לאפשר כניסת אוניות גדולות יותר, וגם הרחיבו את הרציפים", אומר צביאלי. "אבל הכי משמעותי זה בניית הנמל החדש, כולל שובר גלים ראשי באורך 850 מטר לתוך הים. גם בנו נמל צבאי חדש. ככל הנראה, בעקבות הארכת שובר הגלים של נמל המפרץ, השתנו תנאי הגלים, וחול נסחב לכיון דרום.

"יש רצועה חדשה, שלא היתה לפני כן, דרומית לאזור חלוצי התעשייה. לאף אחד לא ברור למה זה קרה. יש גם סערות גלים חזקות שהיו עוד לפני הנמל החדש, וגרמו נזקים בחופי הקריות. זה לא התחיל עם הנמל החדש, אבל בהחלט יכול להיות שהנמל החדש הוא הנבוט ששבר את גב הגמל.

"אם מישהו אומר שיש לו פתרון כולל, הוא עובד עלינו. למשל פתרון הבאת חול. בעקבות נסיגת החול, היו אמורים לשפוך 35 אלף מ"ק (קוב) חול. בפועל שפכו שם 350 אלף מ"ק חול, ומה זה עזר?

"מדעית, קשה לקבוע מה הסיבות לתופעה הזו ומה חלקו של כל גורם. זה מחייב פתרון לא טריוויאלי. שפיכת עוד חול לא תביא כל תועלת. עוד מעט תהיה סכנה לתשתיות שיש לאורך החוף, תשתיות הדלקים. לדעתי, ברמה העקרונית חייבים לפנות את תש"ן מחוות המכלים בקרית חיים, ולפתוח שם את החוף. וצריך לחייב עיריות לפרק כל מיני תשתיות שבנו לאורך החופים. זו חייבת להיות תוכנית ברמה הארצית".

אתה נשמע פסימי.
"לא פסימי, אבל צריך להבין שהמצב קשה ואין פתרון ברור. חברת נמלי ישראל עשתה מה שיכלה והשקיעה כסף, גם תש"ן שמו כסף על הבאת חול, וזה לא עזר. כעת זה לא הזמן לבדוק מה היה ומי אשם. צריך להביט קדימה ולמצוא פתרון. מספר התושבים בקריות כנעט הוכפל, אבל שטח החופים קטן בחצי, ובקושי נשארו חופי רחצה בקריות, וזה מצב שצריכים לשנות".

האבנים, הסלעים והברזלים שצצו מהווים סכנת חיים. צילום: נחום סגל

אז מי אשם
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "תופעת גריעת החול מחופי מפרץ חיפה נחזתה בתסקיר ההשפעה על הסביבה שנערך לנמל המפרץ. בעקבות התסקיר, נדרשה חברת נמלי ישראל לבצע פעולות מתקנות, שעיקרן הזנת חול חוזרת בחופי המפרץ. דרישה זו עוגנה גם בתוכנית וגם בהיתר הבנייה של נמל המפרץ.

"בארבע השנים האחרונות מתרחשת גריעת חול משמעותית בחופי הקריות - ככל הנראה שילוב של גורמים, בהם עבודות נמל המפרץ, סערות חורף קיצוניות ומבנים קשיחים שנבנו על רצועת החוף ובקרבה לקו המים.

"על פי הנחיית היחידה הימית במשרד להגנת הסביבה, בין השנים 2016-2017 בוצעו מספר הזנות חול בחופי קרית חיים. בנובמבר 2018 הנחתה היחידה הימית לבצע הזנת חול בחופי קרית חיים, אשר תחל בחודש מארס 2019, זאת על מנת לעבור את סערות החורף ולמנוע סחף מיידי של החול המוזן לטובת תחילת עונת הרחצה"

ראש עיריית קרית ים, דוד אבן צור: "יש נסיגה של חול בגלל הנמל החדש. הגשנו התנגדויות בזמנו נגד הנמל. למרות בקשות שר התחבורה, נלחמתי בזה יחד עם הירוקים, שראו את הסכנה. הבטיחו להזריק חול מלאכותי, עשו זאת, אבל הביאו חול שונה ולא איכותי. נלחמתי מול קיר אטום.

"המצב אצלנו פחות רע מאשר בקרית חיים, ועוד חודש, בגלל משטר הזרמים, החוף יתמלא מחדש בחול, ויהיה שונה בהרבה ממה שהוא נראה היום, בגלל הגאות והשפל".

מעיריית חיפה לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הידיעה.