200 שעות עבודה לטובת הציבור - זהו עונשו של שוטר מתחנת זבולון אשר לקח עציר, בן העדה האתיופית, לחדר צדדי בתחנת זבולון ללא מצלמות והיכה אותו נמרצות, כאשר ידיו של העציר אזוקות.

אילוסטרציה: אבי רוקח

על פי הכרעת הדין, השוטר היכה אותו כנקמה על כך שקודם לכן התנגד למעצר וקילל אותו. הוא הורשע בעבירה של תקיפה.

השופט האמין לעצור ולא לשוטר, אשר טען כי לקח אותו לחדר צדדי רק כדי לדבר איתו ביחידות.

מהכרעת הדין עולה כי ב-16.10.15, בעקבות אירוע של סכסוך שכנים ברחוב בן צבי בקרית חיים, עצר השוטר אילן מועדי את דג'ן נגוסה, אזק אותו ולקח אותו לתחנת המשטרה בזבולון, שם הוכנס נגוסה לתא מעצר.

זמן קצר לאחר מכן, ללא כל סיבה, הוציא מועדי את נגוסה מתא המעצר והוביל אותו, תוך שהוא מושך אותו באזיקי ידיו, לתוך אחד המשרדים בתחנה, שהיה ריק מאדם. במשרד זה היכה השוטר את נגוסה בסטירות ובבעיטות, תוך שהוא אומר לו "יותר לא תתעסק איתי". לאחר מכן הוביל השוטר את נגוסה בחזרה לתא המעצר.

בעדותו בבית המשפט סיפר נגוסה על הטראומה שעבר: "הייתי בעבודה, אשתי התקשרה אליי בסערה שהשכן מאיים להרוג אותה ואת הילד. באתי בסערה עם האופניים, תקפתי את השכן, נתתי לו בוקסים. באותה שנייה לא הבנתי מה קורה, בא שוטר ועצר אותי". נגוסה התנגד למעצר וקילל את השוטר, וזה נאלץ להפעיל כוח כדי לעצור אותו.

נגוסה בעדותו: "נעצרתי, שמו אותי בתא המתנה. הוא בא אחרי רבע שעה, חולצה פתוחה, כולו באטרף. הוא אמר לי: 'בוא, בוא', אמרתי לו: 'פה אני נשאר'.

בסופו של דבר הוא בא משך אותי מהאזיקים ביד, הכניס אותי לחדר צדדי, אמר לי: 'בוא, עכשיו אני יראה לך מי זה גבר'. קיבלתי בוקסים, כאפות, מרוב הכאפות התכופפתי, הייתי בלי חולצה, הוא התחיל לתת לי לאטמות, בכיתי על החיים שלי.

"באו מהרעש, אמרו לו: 'אילן, שומעים' והוא אמר: 'אף אחד שלא יפתח את הדלת'. התחננתי על החיים מרוב כאבים. אמרתי: 'אני מצטער, אם זה עוזר? אני מצטער'. פתאום הוא עצר, אמר: 'כן, זה עוזר'.

"אחרי שהוא הרביץ לי, הוא החזיר אותי לחדר, הייתי בהמתנה. הוא בא, נכנס אליי, הרים לי את החולצה בשביל לראות את השריטות ושאל אותי: 'אתה רוצה כוס מים? סיגריה?', אמרתי לו כן. יצאנו בחוץ, הוא לקח אותי לעשן, אמרתי לו: 'אני מצטער, זה יישאר בינינו, אל תדאג', אבל לא התכוונתי לזה באמת.

"בתא המעצר התלוננתי על האוזן שאני שומע זמזומים. אף אחד לא הקשיב לי. סבלתי יום שלם עד לבית משפט, זימזומים, לחצים באוזן, בחיים לא היה לי דבר כזה. הייתי צריך להראות לשופטת את כל האדמת, אז היא הורתה להם שיקחו אותי לבית החולים. בבית החולים גילו שיש לי קרע בעור התוף. יש לי טראומה. בגלל הטראומה הזאת עברתי עיר, לראשון לציון".

בהכרעת הדין כתב השופט על גרסתו של העצור: "מדובר בגרסה אותנטית, מהימנה ועקבית, תוך שהוא אינו ממזער את התנהגותו הבעייתית האלימה באירוע עם השכנים, לרבות ההתנגדות למעצר, היריקות והקללות כלפי השוטר. העובדה שהוא מודה גם במעשים אשר יש בהם לסבך אותו ולהציגו באור שלילי, מחזקת בעיני את אמינות דבריו וגרסתו".

על גירסתו של השוטר כתב השופט: "לאחר שבחנתי את גירסתו של השוטר, את האופן בו נמסרה והתנהגותו על דוכן העדים, מצאתי שגירסתו קשה עליי, ולהתרשמותי וקביעתי היא אינה אמינה עליי. השוטר שב וחזר על כך שאינו זוכר חלקים נרחבים מהאירוע, בשל ריבוי האירועים בהם הוא מעורב.

יחד עם זאת, במהלך עדותו בפני בית המשפט, מסר גירסה מפורטת למדי של האירועים ואף הוסיף פרטים אותם לא מסר במהלך חקירתו. תמוה בעיני כיצד השוטר שטען שאינו זוכר את האירועים, ידע לרדת לרזולוציה כה ממוקדמת".

בהכרעת הדין הדגיש השופט כי אין מחלוקת לגבי הכוח שהפעיל השוטר כלפי העצור בשטח, אלא רק לאירוע האלימות בתוך תחנת המשטרה.
סניגוריתו של השוטר, עו"ד יפעת שי יוספזון, ביקשה לגזור עליו עונש ללא הרשעה, על מנת שיוכל להמשיך לעבוד כשוטר.

כמו כן מסרה, כי השוטר כבר קיבל את העונש שלו, בהיותו מעוכב דרגה מזה שנתיים, לא יצא לקורס קצינים ונפגע במשכורתו.

נציגת התביעה של המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש), ביקשה לגזור על השוטר מאסר שירוצה בעבודות שירות, וציינה כי מעשיו פוגעים באמון הציבור במשטרה ובשוטריה בשל העובדה כי הנאשם ביצע את העבירה בהיותו שוטר. עוד ציינה התביעה, כי עוצמת האלימות בה נקט השוטר כלפי העצור, שהיה כבול בתוך תחנת משטרה מבלי שהתנגד, היתה מיותרת, בפרט כאשר מדובר בפערי כוחות עצומים בין הצדדים.

עוד הדגישה התובעת את הנזק שנגרם לעצור, כפי שבא לידי ביטוי בעדותו, והטראומה ממנה סובל מאז האירוע וכן הטיפול הרפואי לו נזקק לאחר מכן.
השופט שלמה בנג'ו לא קיבל את בקשת השוטר להימנע מהרשעתו, וקבע כי הוא יורשע, ובנוסף ל-200 שעות עבודה לטובת הציבור, הוא גם יפצה את העצור ב-1,000 שקל.

עוד גזר השופט על השוטר שלושה חודשי מאסר על תנאי. בגזר הדין ציין השופט כי בהרשעתו של השוטר יש השלכות עונשיות.