וורקה וובג'יג טקה, הוריו של סלומון ז"ל מקרית חיים, שנורה על ידי שוטר ונהרג, הגישו עתירה לבג"ץ נגד המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), בדרישה להעביר להם את חומר החקירה נגד השוטר שירה בבנם וגרם למותו.

וורקה וובג'יג טקה בטקס לזכר בנם. צילום: שי רגב

גבי וורקן, ממנהיגי מחאת האתיופים: "האמון שלנו במערכת החוק, ובמח"ש במיוחד, יוכל להשתקם רק אם נראה את חומר החקירה בשקיפות מלאה, ונתרשם שחוקרי מח"ש עשו את עבודתם נאמנה.

בינתיים, תיקים של שוטרים שפגעו בבני העדה האתיופית נסגרו מחוסר עניין לציבור, למרות שהיו בהם ראיות, והתחושה היא קשה".

העתירה הוגשה על ידי באי כוח ההורים, עו"ד ציון אמיר והקליניקה לקידום שוויון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, בראשותו של פרופ' אריאל בנדור. היא הוגשה נגד מח"ש ומשרד המשפטים, ובה דרישה לעיין בחומר של חקירת נסיבות מותו של בנם בטרם גיבוש החלטה בדבר העמדה לדין של השוטר וסעיפי האישום שייוחסו לו.

"פגיעה בכבוד האדם". עו"ד ציון אמיר. צילום: יריב כץ

נציגי המשפחה מבקשים לשלוח חלק מהראיות למומחים מטעמם, ומציינים כי קיים ניגוד עניינים בבדיקת של מעבדות הזיהוי הפלילי, כגון בדיקות בליסטיות שנערכו על ידי מעבדות משטרתיות שהשוטר היורה שירת בהן, ולא במעבדות של מח"ש או במעבדות חיצוניות.

לטענת עו"ד אמיר, למח"ש יש סמכות לאפשר לנפגעי עבירה עיון בחומר חקירה. כמו כן הדגיש: "ההורים אינם טוענים בעתירה זאת כי לנפגעי העבירה, באשר הם, יש זכות לעיון בחומר החקירה.

טענתם היא כי זכותם לעיון בחומרי החקירה נובעת מצירוף שיקולים המייחדים את המקרה הזה. העותרים, אבא ואמא של סולומון, איבדו את בנם. מעמדם בהליך הפלילי הוא כשל נפגע עבירה, וזאת מתוך ההכרה בכך שהם באים בנעליו ומייצגים אותו ואת האינטרסים שלו".

זירת הירי בקרית חיים. צילום: גיל נחושתן

כמו כן ציין עו"ד אמיר כי השתייכותם של ההורים למיעוט חסר אמצעים ומעוט השפעה, שרשויות האכיפה אינן נוהגות בו בשוויון, מעצימה את הפגיעה בכבוד האדם ובהדרתם מהליכי החקירה של מות בנם.

עוד נטען בעתירה, כי השוטר החשוד וראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל, בדרגת ניצב, הינם בני דודים, דבר המהווה ניגוד אינטרסים בראיות הפורנזיות שנבדקו במעבדות של המשטרה.

על השיקולים הציבוריים בחשיפת חומרי החקירה כתב עו"ד אמיר בעתירה: "יש להתחשב בכך שאירוע הירי התרחש על רקע תופעה מוכחת של שיטור יתר נגד יוצאי אתיופיה, המהווה אפליה על רקע צבע עור, ובמקביל לכך היעדר אמון ביכולת של מח"ש להגיע לחקר האמת, המבוסס אף הוא על נתונים עובדתיים..

"חוסר האמון של ציבור גדול בישראל במח"ש – הם בנסיבות המקרה שיקולים מרכזיים כדי לבסס את החריגות והייחודיות של המקרה המצדיקה העתרות לבקשת ההורים ולצורך שיקום אמון הציבור במערכת אכיפת החוק".

סניגורו של השוטר היורה, עו"ד יאיר נדשי, מסר: "על פניו נראה שמדובר בעתירה לא מבוססת, הנובעת ממניעים פסולים. דומה כי המניע לעתירה הוא רצונם של ההורים לבוא חשבון עם מרשי, תוך רמיסת זכותו להליך הוגן וחזקת החפות הנתונה לו".

ממשטרת ישראל נמסר: "מיד לאחר קרות האירוע דיווחה ר׳ אמ״ש על דבר הקירבה המשפחתית בנתיבי הפיקוד. משכך כל עיסוק וטיפול בעניינו מבחינת משטרת ישראל למן הרגע הראשון - מצוי אך ורק בטיפול של סגן ר׳ אמ״ש ומחלקת משמעת בלבד. מעבר לכך, כל נושא חקירת המקרה מצוי בתחום אחריות מח״ש בלבד".

יצוין, ביום שישי האחרון נערכה מחאה שקטה של בני העדה האתיופית בכניסה לתחנת זבולון. עשרות אנשים התגודדו במקום והניפו שלטים נגד האפליה ונגד אלימות השוטרים כלפיהם.