שוב תמונה של אשה יפה ניבטת אלינו מעמודי העיתון ליד הכותרות "מזעזע" ו"רצח".

לפעמים זו תמונה צוחקת, לפעמים תמונה מהחתונה כשהאיפור מדויק והיא יפה כל כך, ולפעמים הפנים קצת מטושטשות.

"תעצרו אתם את הגברים האלימים. אתם מכירים אותם" | צילום: ליהיא לפיד

אני תמיד מתבוננת בעיניים שלהן, מנסה למצוא שם סימן לפחד, לידיעה של מה שעומד לקרות. רובן ידעו שהן בסכנה. ידעו מה הוא מסוגל לעשות.

השבוע, בהבדל של כמה ימים, נרצחו שתי נשים. אנגווץ וואסה, אמא וסטודנטית לתואר שני, נרצחה בביתה בנתניה מול עיני בנה בן השבע בידי בעלה השוטר. השאירה אחריה גם תינוקת קטנטונת.

כמה ימים קודם, לא רחוק משם, נרצחה עליזה שפק, בת 50, בגילי, בידי הפרוד שלה. ארבעה ילדים בוגרים איבדו אמא.

בביקור שערכתי במעון לנשים מוכות שאלתי מה הדבר הראשון ‏‏שהם עושים כשאשה מגיעה אליהם למקלט. האם מפגישים אותה לשיחה עם עורכת דין, עובדת סוציאלית?

‏‏הן השפילו מבט ואמרו שהן נותנות להן לישון. קודם כל לישון כמה ימים, כי הן מותשות. מתברר שהנשים האלה סוחבות עייפות של שנים. ו‏המחשבה הזאת לא עוזבת אותי.

המחשבה על נשים שפוחדת לישון בבית שלהן. ‏שנזהרות ביום ובלילה — לא להכעיס. לא לטעות. לא יודעות מתי הוא יתפרץ.

עליזה שפק ז"ל

× × ×

בית זה המקלט שלנו מהעולם וזה המקום ‏שאליו אנחנו חוזרים כדי להרגיש ביטחון. הגנה. אהבה.

עבור נשים רבות, רבות מדי, הבית הוא המקום הכי מסוכן שיש.

15 נשים נרצחו בשנת 2018. 15 נשים, והשנה עוד לא הסתיימה. כולן נרצחו בידי בן זוג.

הרבה מאיתנו הנשים ‏קוראות על זה, מזדעזעות ומצטרפות למאבקים כדי להציל את האשה הבאה. אני פוגשת נשים רבות שמתגייסות ותומכות במי שמנסות לצאת ממעגל האלימות, מתנדבות לסייע וללוות. 

הפעם, כשהתבוננתי בתמונות של הנשים שנרצחו, חשבתי על משהו אחר. אני לא רוצה יותר לדבר רק עם נשים. רק עם הנשים נפגעות האלימות או אלו שרוצות לעזור להן.

אני רוצה היום לבקש משהו אחר. אני רוצה ‏לבקש עזרה מהגברים.

אם יש לידכן עכשיו גבר, בקשו ממנו לקרוא את המילים האלה. הוא יכול להתחיל לעזור כאן, בשורות האלה.

אנגווץ וואסה ז"ל

× × ×

גברים, בבקשה תדברו על זה.

תדברו על זה אחד עם השני. דברו על זה עם השותפים שלכם בעבודה, עם החברים. עם הגברים האחרים של המשפחה.

אנחנו חיים בעידן שבו הרבה משפחות מתפרקות. שבו הרבה נשים מעזות להגיד שהן רוצות ללכת. שלא טוב להן. וכשמשפחה מתפרקת, בייחוד כשרק צד אחד רוצה לפרק, זה שבר נורא וקשה. וכואב.

אבל אלימות היא לא הפתרון. להכאיב לאשה לא יגרום לה להישאר או לאהוב אותך.

אנחנו חיים בעידן שבו נשים לא סגורות בבית, הן עובדות ולומדות ונמצאות בהרבה קשרים עם העולם. יש גברים שהקנאה שלהם לא נותנת להם מנוח. אבל אי אפשר יותר לסגור נשים בבית. ואף אשה היא לא רכוש של אף איש.

חיים תחת אלימות הם דבר נורא.

אתם חייבים לדבר על זה עוד פעם, שוב ושוב, על זה שלא מרימים יד על אשה לא משנה מה קורה.

כי זה אף פעם לא מכה אחת. וכי זה תמיד יכול להיגמר בנורא מכל. 

דברו על זה בהבנה שהנרצחת הבאה יכולה להיות הבת שלכם. האחות שלכם. אמא שלכם.

עוד ועוד חיים של ילדים נהרסים, ילדים קטנים שיגדלו ללא חיבוק של אמא שלעולם כבר לא תהיה שם בשבילם. וילדים גדולים שאמא שלהם לא תלווה אותם לחופה ולא תכיר את הנכדים שלה.

ילדים בכל הגילים שמשפחתם מתנפצת והם נאלצים להמשיך את חייהם ללא אמא לידם ועם אבא רוצח בכלא. כולם מפסידים. כולם סובלים.

× × ×

גברים, בבקשה דברו על זה.

דברו על זה עם הגיס שאתם יודעים שמרים יד.

עם השכן שמביתו שמעתם לא פעם שעולות צעקות.

עם החבר ששמעתם אומר, "אני בסוף ארצח אותה".

עם אבא שלכם.

עם הבן שלכם.

אנחנו הנשים מנסות לעזור לנפגעות האלימות, אנחנו מנסות לחזק אותן, ללמד את הבנות שלנו שאסור לפגוע בהן, אנחנו מלמדות גם את הבנים שלנו שאהבה וחיים יחד דורשים עדינות וסבלנות.

אתם, הגברים שבחיים לא הרימו יד, אתם השותפים שלנו. 

תעצרו אתם את הגברים האלימים. אתם מכירים אותם.

זה מאבק שנצליח בו רק אם גם אתם הגברים תעזרו לנו.