בקרית ביאליק נרשמו בין השנים 2008-2015 ממוצעים של 4.3 מקרי מוות של ילדים כתוצאה מתאונות ל-100 אלף ילדים. זאת, לעומת 2.8 מקרי מוות בקרית אתא, ואפס מקרים כאלה בקרית מוצקין ובקרית ים. כך עולה מהדוח האחרון שהגיש השבוע ארגון בטרם כחלק מאירועי יום הילד הבינלאומי.

הדוח הוצג השבוע בכנסת, וקובע כי במשך 15 שנה, ישראל לא מצליחה לשפר את הדירוג לתמותת ילדים מתאונות ביחס למדינות אחרות ב-OECD.

פעוטות נפגעים בבית, ילדים ובני נוער בדרכים | צילום אילוסטרציה: shutterstock

כמו כן, מציב הדוח את ישראל במקום ה-22 בקרב מדינות ה-OECD בשיעור תמותת ילדים מבין 35 המדינות החברות.

מ'בטרם' נמסר, כי הדוח מבוסס על עיבודים של נתונים ממקורות שונים, בהם מאגר נתוני הארגון, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאגר מידע אשפוזים של משרד הבריאות, נתוני פניות לחדרי מיון ונתונים בינלאומיים השוואתיים.

מהנתונים שפורסמו עולה עוד, כי בקרית אתא ממוצע הילדים בגילאי 0-17 הוא הגבוה בקריות: 13,433 ילדים היו בה בין השנים 2012-2014. בקרית ביאליק היו באותה תקופה 8,622 ילדים, כמעט כמו בקרית מוצקין - 8,660 ילדים. העיר הכי מבוגרת בקריות היא קרית ים, שבה היו רק 7,684 ילדים באותה תקופה.

קרית אתא מובילה במספר הפניות של ילדים לחדרי מיון: 569.8 ילדים ל-10,000 ילדים פנו לחדרי מיון. בקרית ביאליק עמד המספר על 489.1 ילדים, הכי נמוך בקריות. בקרית ים פנו למיון 519.3 ילדים, ובקרית מוצקין 502.3 ילדים ל-10,000.

קרית מוצקין מובילה במספר ימי אשפוז של ילדים, עם 80.8 ימי אשפוז פר 10,000 ילדים. בקרית אתא אושפזו 77.4 ילדים, בקרית ביאליק 76.5 ילדים ובקרית ים 78.5 ילדים.

עוד עולה מנתוני הדוח, כי פעוטות עד גיל 4 ובני נוער בגילאי 15-17 נפגעים הכי הרבה בתאונות. קבוצות הגיל הנמצאות בסיכון מוגבר להיפגעות הינן לידה עד 4 ו-15-17. פעוטות ותינוקות נפגעים יותר בבית, וילדים ובני נוער בדרכים - ככל שילד גדל הוא פחות נפגע בבית ויותר נפגע בדרכים או במרחב הציבורי.

בנים נפגעים הרבה יותר ובכל מדדי ההיפגעות (תמותה, אשפוז ומיון). פער זה גדל ככל שחומרת ההיפגעות גבוהה יותר, ועם העלייה בגיל.

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון (כולנו): "בלתי מתקבל על הדעת שמדי שנה נמחקות ארבע כיתות שלמות במדינת ישראל, כ-120 ילדים הרוגים כתוצאה מתאונות.

התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים, שהובלנו והשקנו בוועדה במרץ האחרון, מתמקדת בעיקר בנקודות התורפה שעולות מדוח 'בטרם', תוך התייחסות ייחודית לאזורים ולמגזרים שבהם הילדים נפגעים יותר.

מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לשאוף לממוצע ה-OECD בכל הקשור להיפגעות ולתמותת ילדים כתוצאה מתאונות בבית ומחוצה לו. עליה להוביל בהגנה ובשמירה על חיי ילדיה, ולהוות דוגמה ומופת לשאר מדינות העולם".